כיסוי ראש קטן ועגול שיהודים שומרי מצוות נוהגים לחבוש לראשם. יהודים חרדים נוהגים לחבוש כיפת בד שחורה. בימים טובים או באירועים מיוחדים חובשים כיפה מהודרת, עשויה לֶבֶד או קטיפה. ישנן כיפות בצורות שונות. בימים הנוראים נוהגים לחבוש כיפות לבנות. הציבור הדתי לאומי נוהג לחבוש כיפות סרוגות.
מכנים "כיפה" גם גג בצורה של חצי כדור, בעיקר בבתי כנסיות, במסגדים ובבנייני ציבור עתיקים. מעל לקבר רחל בנויה כיפה.

חבישת כיפה אינה אלא מנהג, מנהג שבא לחנך ליראת שמים ולהכנעה אל מול הקב"ה.
מנהג זה הוא מנהג קדום ונזכר כבר בתלמוד בבלי מסכת קידושין דף לא עמוד א:
אמר רבי יהושע בן לוי: אסור לאדם שיהלך ארבע אמות בקומה זקופה, שנאמר: מלא כל הארץ כבודו. (ישעיהו ו').
רב הונא בריה דרב (בנו של רב) יהושע לא מסגי (לא הלך) ארבע אמות בגילוי הראש, אמר: שכינה למעלה מראשי.
החובש כיפה חש תמיד שיש משהו מעליו. במרוצת הדורות העניקו יהודים למנהג זה משמעות עמוקה. הכיפה נתפשה כמסמלת את השתייכותו של אדם למסגרת שומרי תורה ומצוות. הסמל החיצוני מחייב את החובש לנהוג בהתאם לאורח החיים שקבל עליו.

בבתי כנסת אורתודוקסים וקונסרבטיבים אין מתפללים בגילוי ראש. גם יהודים שאינם חובשים כיפה דרך קבע, נוהגים לחבוש לראשם כיפה בבקרם בבית הכנסת, בעת אמירת קדיש, בעת לימוד בספרי קודש וגם בעת הארוחה.

"הַכִּפּוֹת הַסְּרוּגוֹת"
‏כינוי לציבור הדתי הלאומי, ובתוכו חניכי 'בני-עקיבא' ותלמידי ישיבות הסדר. אנשי הציבור הזה מאופיינים בכיפות הסרוגות שהם חובשים לראשם. ציבור זה שייך לתנועה הציונית ורואה בהקמת מדינת ישראל את התחלת הגשמת רעיון הגאולה המופיע בנביאים. אנשי ציבור הכיפות הסרוגות משתתפים באופן פעיל בחיי המדינה, ובכלל זה בשירות צבאי מלא או בהסדר.

בברכת שבוע טוב ומבורך רק בשורות שנדע ולעשות תשובה באהבה !!!

מצד החובה הגמורה אין חובה לחבוש כיפה מכיוון שבתורה הדבר לא נזכר כלל.

מנהג חבישת הכיפה לכל אדם הוא מאוחר יחסית.

במקורות קדומים כמו בתלמוד ובמדרשים משמע, שרק חסידים ומקפידים נהגו כך. אולם במשך השנים התקבל מנהג זה על ידי העם והפוסקים עד שבשולחן ערוך שנכתב לפני כ-500 שנה נאמר שאסור ללכת בגילוי הראש, משמע מלשונו שמדובר באיסור.

היו מקומות בחו"ל שחששו להבליט את יהדותם בפרהסיא, וברחוב הלכו ללא כיפה וכובע (בגרמניה, למשל), כך גם השיב אחד מגדולי פוסקי הדור בארה"ב (הרב משה פיינשטיין ז"ל), לאדם שחוייב להסיר כובעו במקום העבודה, ואם יסרב – לא יתקבל - הרב התיר לו ללכת בלי כיפה לצורך פרנסה.

אולם בשולחן ערוך (אורח חיים סימן ב) נזכר כאמור כי אסור ללכת "ארבע אמות בגילוי ראש מפני כבוד השכינה". הרב ישראל מאיר מראדין בספרו "משנה ברורה" מוסיף בעקבות הלכה זו כי בוודאי אסור לברך או ללמוד דברי תורה בגילוי ראש. ואכן, כך נהגו בכל ישראל, שגם במקומות שלא חבשו כיפה ברחוב (מפחד הגויים) – בזמן תפילה, ברכה ואמירת דברי קדושה – חבשו כיפה.

אפילו אנשים שאינם חובשים כיפה בדרך כלל, במקום שאומרים ברכות או דברי תורה נהגו לכבוש כיפה, מתוך הרגשה של נתינת כבוד לדברים שבקדושה. לכן, בבית כנסת, בשיעור תורה, או אפילו בעת הקראה מהתנ"ך או אפילו פסוק – רבים רבים הוציאו כיפה והניחו על ראשם. מסיבה זו, גם נהגו לחבוש כיפה בחתונות, בזמן החופה, משום שאז נאמרים ברכות. (משיב: הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר)