גרש | תאריך: 30.06.07 - שעה: 11:15:29 |
חבר מתאריך: 25.09.06 - שעה: 19:54:17
27,869 הודעות.
|    |
|
#583365, "קטע מן הספר "האדמה רעדה", לקרוא עם דמעות בעיניים."
|
אור ליום רביעי,26 ליולי, בשעה חמש בבוקר הגיע כוח של לוחמי פלוגה ג' מגדוד 51 של גולני סמוך לשלושת הבתים הראשונים בקדמת בינת ג'בייל.
מאות המטרים שעשו בתנועה רגלית שקטה מהמבנים השולטים על העיירה,
שבהם החזיקו בשני הלילות הקודמים, עמוסים לעייפה בחגורי קרב כבדים, נראו כמו מסע של קילומטרים ארוכים.
המשימה של גדוד 51 בפיקוד סגן אלוף יניב עשור היתה לתפוס שטח שיאפשר שליטה באש על העיירה וסביבתה.
הגדוד התפצל לתנועה בשני כוחות, כוח בפיקוד המג"ד, וכוח שני בפיקוד סגנו רב סרן רועי קליין.
הסמג"ד הזהיר את מפקד הפלוגה, אלון חכימא, עוד לפני היציאה לדרך, שמאחורי כל תלולית צפוי מארב של החיזבאללה.
לרועי קליין לא היה ספק שחיזבאללה יודע על הימצאות הכוח בסביבה.
בלילה הראשון, בקרב בפאתי בינת ג'בייל, פגע צלף של הפלוגה במחבל והפך לגיבור היום בפלוגה.
פלוגה נוספת של גדוד 51, בפיקוד של ישראל פרידלר, נעה על רכס גבוה יותר, נכונה להיכנס לקרב אם תיתקל.
מרגע ששלושת המבנים זוהו, נערך הכוח לפרוץ אליהם. מפקד הפלוגה אלון חכימא הוביל את אחת המחלקות לבית הקיצוני מבין השלושה.
הפריצה בוצעה בשקט. שתי המחלקות האחרות עמדו להיכנס לשני המבנים האחרים.
מפקד אחת המחלקות, עמיחי מרחביה, נתקל בבעיה. דלת הבית אליו עמד להיכנס לא נפתחה. מרחיבה החליט לפרוץ את דלת הברזל הכבדה בכוח.
טיל "לאו" וצרור כדורים עשו את העבודה. מחלקת החבלה, שהתקרבה לבית השלישי, נתקלה באותה בעיה וגם היא פרצה את הדלת באש.
מרחביה קידם כוח מאנשיו לקרבת חומת אבן לא גבוהה, שהפרידה בין מטע הזיתים לקבוצת בתים בצלו של מסגד.
אביתר כהן, "ג'ינג'י" כפי שמכנים אותו בפלוגה ג', יצא מכיוון מטע הזיתים הקטן אל קרבת החומה.
לפתע קפא על מקומו. מעל החומה הבחין בצעיר מזוקן, במדים דומים לאלה של צה"ל אך ללא קסדה.
"מרחביה! אני מזהה מחבל!", צעק.
ג'ינג'י והמחבל החליפו מבט קצר. ג'ינג'י היה מהיר יותר וסחט את הדק המקלע. המחבל נראה נופל לצדה השני של החומה.
מפקד המחלקה עמיחי מרחביה שמע את הצרור שירה אביתר ואת הצעקה שלו:"נתקלנו!".
"היתקלות!", צעק מרחביה בקשר.
הסמג"ד רועי קליין צעק: "הותקלנו, רימונים לחומה!", הוא עצמו זרק רימון יד אל מעבר לחומה.
מכיוון החומה והמסגד שעליה נפתחה אש חזקה. רימון יד נזרק מצידה השני של החומה. הרימון התגלגל באיטיות על הקרקע, כולם היו בהלם. לא היה לאן לברוח. אביתר דהן, מכוח החוד, בעט ברימון, ספג רסיסים ועף.
למרות הכאב הצטרף לכוח של מרחביה שפתח בהסתערות. מולם הופיעה חומה שהפרידה בין שני חלקי המטע.
הסמג"ד קליין שלח את עמיחי מרחביה, מפקד מחלקת החוד, לאגף מימין כדי להפתיע את המחבלים ולפגוע בהם. מסביב השתוללה התופת.
אש כבדה ורימוני יד שנזרקו לעבר הלוחמים שניסו לאגף את המחבלים מימין.
מרחביה הבין שאנשי חיזבאללה נוספים מטפסים על החומה, חרף האש שלו ושל החיילים שחצו בריצה את מטע הזיתים.
האש התגברה. מעברה השני של החומה נזרקו מספר רימוני יד לעבר הכוח המסתער. התוצאה הייתה קטלנית, מרחביה,
חובש כיפה סרוגה מתחת לקסדה, ספג פגיעה ישירה ונפל. אביתר כהן, הג'ינג'י, חש בכאב חד, טשטוש ודם שמציף את זרועו הפגועה. הוא שכב על הקרקע, נאנק מכאבים,
וזעק לעזרה. לא רחוק ממנו שכב פצוע נוסף, אביתר דהן, שהרגיש את הדם שקולח מעורק ידו הימנית שנפגעה. שמעון דהן הספיק לרוץ עוד
מטרים ספורים לפני שנפגע גם הוא.
רועי קליין שמע את הצעקות שבאו מכיוון הכוח של מרחביה. הוא שמע את מרחביה לוחש בקול חלש בקשר:"נפגעתי."
רועי חשש לגרוע ביותר. יחד עם הקשר שלו יוחאי ריעאני ולוחמים נוספים יצא בריצה לכיוון מרחביה.
תוך כדי ריצה גילה שחומה גבוהה חוסמת את הדרך לכוח שנפגע. הוא הסתער חזיתית לעבר המחבלים ותוך כדי ירי הגיע על מרחביה,
ששכב על האדמה עם חולצה פתוחה. חיילים שלא נפגעו ניסו לטפל בו.
קליין תפס פיקוד וצעק לאנשים לירות ולזרוק רימונים.
הוא והקשר יוחאי ניסו למשוך את מרחביה למחסה קרוב. מישהו זרק לעברם אלונקה. בכריעה ניסו רועי ויוחאי להעלות את עמיחי על האלונקה.מסביבם היו פצועים נוספים שקראו לעזרה. רועי ניסה להרגיע אותם:
"אני כבר מגיע אליכם."
שמעון אדגה, לוחם ממוצא אתיופי, קל רגליים ואהוב, מיהר לעזור לסמג"ד למשוך את האלונקה, קליין ניסה לקום ממצב הכריעה וכדי להרים את האלונקה. אביתר תורג'מן, לוחם בכוח החוד ראה לפתע את הסמג"ד מפיל עצמו קדימה וצועק:
"שמע ישראל!".
שמעון אדגה היה היחיד כנראה שהבחין ברועי קליין מזנק לעבר רימון יד שהתגלגל לעברם. אביתר שמע את שמעון צועק בהיסטריה: "הוא קפץ על הרימון! הוא קפץ על הרימון!".
תורג'מן היה המום לשנייה. "קליין. אנחנו נוציא אותך!", צעק.
הוא ושמעון אדגה משכו את האלונקה למחסה. רועי היה עדיין בהכרה. מסביב נמשכה האש. רימוני יד התפוצצו בקרבת הכוח. זעקות נפגעים מכל עבר: "אמא! אני מת!".
רועי, פצוע אנושות, ניסה להתרומם, ידעו נשלחה אל מתג מכשיר הקשר.
חייליו נדהמו כאשר שמעו אותו: "אני מדווח, קליין מת, קליין מת." לפני שעצם את עיניו לנצח הספיק עוד ללחוש משהו לאיתמר כ"ץ, שתפס פיקוד על הפלוגה.
היה זה צופן הקוד הסודי במכשיר הקשר שלו,"ורד הרים".
הקשר אלעד עוזרי לא יכול היה לעצור את הדמעות בעיניו: "רועי מת, רועי מת..." אמר לחבריו כלא מאמין. שמעון אדגה, האתיופי החייכן, ספג פגיעה ישירה ונהרג. פלוגה ג' מגדוד 51 של גולני היתה על סף ריסוק.
אביחי יעקב וישראל בן לולו היו מהבודדים בפלוגה שלא נפגעו. שניהם נכנסו חשופים לתוך מטע הזיתים כדי לחלץ פצועים שחלקם היו במצב אנוש.
אלכס שוורצמן, סגן הפלוגה, היה אחד האחרונים שחולץ משם.
סמל ראשון אביחי רצה להאמין שיצליח להציל את אלכס: "אלכס תתעורר, אלכס תתעורר!", הוא צעק לו, הקצין הבלונדי לא הגיב.
סרן איתמר כ"ץ, הצטרף כנספח לפלוגה ג', איתמר, קצין מצטיין בגולני, היה אמור להתחיל את קורס מפקדי פלוגות, כשפרצה המלחמה.
הוא התנה את יציאתו לקורס המפקדים בכך שבסיומו יחזור לגולני, והיה מוכן לחתום לשירות קבע נוסף רק כמפקד בגולני שלו.
איתמר היה מהראשונים שהגיעו אל ג'ינג'י ואל הנפגעים האחרים ששכבו בין מטע הזיתים והחומה.
חלקם היו כבר ללא רוח חיים. הוא החל לחלץ את הנפגעים ולגרור אותם למקום מחסה, כשרועי נפגע הוא היה קרוב אליו. צמוד אליו בשניות האחרונות לחייו.
מפקד הפלוגה אלון חכימא, הגיע באיגוף מזרחי אל קרבת החומה, מתמרן בין הכדורים ששורקים מעליו וסביבו רימוני יד שמתפוצצים לידו.
הוא ניסה לחסום את שטף הדם שאיים להכריע את אביתר כהן הג'ינג'י. באחד מנסיונות החילוץ נפגע אלון בראשו.
בדרך נס לא נהרג.
לוחמי פלוגה ג' מצאו עצמם בקרב חילוץ. כל כניסה למקום שבו שכבו הפצועים הובילה לנפגעים נוספים. האש לא פסקה לרגע. התמונה שהצטיירה בחפ"ק הגדוד הייתה קשה. מהדיווחים הקשים עלה החשש שחיזבאללה מחיש תגבורות לאזור הקרב בניסיון להשיג הכרעה.
פלוגה א' של ישראל פרידלר נכנסה גם היא ללחימה, בניסיון לעצור את תנופת ההסתערות והירי של חיזבאללה. פרידלר הבחין שחלק מהאש נורית
מכיוון המסגד ואנשיו ניסו לשתקה. חפ"ק גדוד 51 החל בתיאום חילוץ הנפגעים מהשטח. במפקדת הגדוד שקלו להכניס פלוגות נוספות ללחימה, אך חששו שבצפיפות שנוצרה, עלולה להיווצר בעיה של אש על כוחותינו.
זו הייתה הסיבה גם להשתהות בהזנקת מסוקי הקרב. לוחמי גולני והמחבלים היו סמוכים מדי זה לזה ונלחמו לא אחת פנים אל פנים.
היה צורך לחלץ אצ הנפגעים החוצה כדי להכניס את מסוקי התקיפה.
הגיהנום נמשך...
No need to run and hide
It's a wonderful, wonderful life
No need to laugh and cry
It's a wonderful, wonderful life
|
|
|
- וזה ממששש לא באג ;)
