|
|
#92771, "מידע| הגשר הצפוני והדרומי"
|
למה אינטראקציה / שיתוף פעולה בין רכיבי המחשב שהזכרנו – מעבד, לוח אם וזיכרון הפנימי חשוב כל כך? מדוע ללא הבנה בסיסית בחשיבותה לא נוכל לקנות מחשב בצורה יעילה וחסכונית?
את התשובה במקור, רמז משה רבנו בספר דברים פרק כב' פסוק י': "לא תחרש בשור ובחמור יחדיו"
האינטראקציה של "שור וחמור יחדיו" – גורמת בשלב הראשון נזק לחמור הנאלץ לעבוד יותר קשה ולהספיק אחרי השור, ובשלב השני נגרם נזק לשור הנאלץ לסחוב אחריו את החמור התשוש
האינטראקציה של רכיבים חשמליים, מצב של "שור וחמור יחדיו" - לא יכולה להתקיים (משפט זה נכתב בעירבון מוגבל, ונסביר בהמשך את מוסג ה"המהרה")
נשמע קצת מבלבל ?
כדי להבין בצורה יסודית את מושג האינטראקציה ניתן דימוי אחרון. תחשבו מה ההבדל בין מהירות המחשבות שלכם לבין המהירות בה אתם משתפים בהן את חבריכם. המהירות הפנימית – המחשבות, הרבה יותר מהירה ממהירות האינטראקציה - הדיבור
נשמע עוד יותר מבלבל? הנה התשובות באות:
לכל מעבד ללא יוצא מן הכלל יש שני פרמטרים למהירות, ולא אחד כמו שמקובל לחשוב (אלו לא הפרמטרים היחידים שקובעים את מהירות המעבד)
מהירות פנימית ("המחשבות" מהדוגמה למעלה)
מהירות חיצונית - האינטראקציה ("הדיבור" מהדוגמה למעלה)
את מהירות רכיבי המחשב אנו מודדים ב מגה-הרצים ( MHz ) כאשר אוצר המילים בו נשתמש הוא: הרץ, מגה-הרץ וג'יגה-הרץ בהתאם לתרשים הבא:
מכאן קצרה הדרך להבין, שאם המעבד שלנו עובד בתדר (מעכשיו נשתמש במילים תדר המעבד במקום המילים מהירות המעבד) 3000 MHz – אין זה אומר שהאינטראקציה שלו עם יתר רכיבי המחשב זהה למהירות זו
כדי להמשיך להתקדם בלימוד המדריך, זה הזמן להכיר עוד מושג חשוב בעולם רכיבי המחשב. מושג זה יהיה מפתח להבנת חשיבותה של האינטראקציה
FSB - Front Side Bus
בכל מערכת אלקטרונית ובפרט במחשבים, כל הרכיבים חייבים לתקשר באותה מהירות
כיצד הדבר מתאפשר כאשר בפועל כל רכיב עובד במהירות שונה ?
איך מערכת המחשב תוכל לעבוד אם המעבד, למשל, מהיר יותר מיתר הרכיבים ?
שימו לב לאיור הבה:
בוודאי שמתם לב שזהו לוח-האם, אותו כבר הספקנו להכיר. אתם רואים את שני הריבועים השחורים עם המסגרת האדומה?
הריבוע העליון - הוא "הגשר הצפוני". הריבוע התחתון – הוא "הגשר הדרומי". שני השבבים האלקטרוניים האלו ביחד נקראים "צ'יפסט" (Chipset )
תפקידם של השבבים האלה הוא לגשר בין רכיבי המחשב השונים (כאשר לכל אחד מהרכיבים גם מהירות שונה) לבין עובדת מהירות תקשורת אחידה לכולם על מנת לאפשר להם לעבוד כ"מערכת" – כצוות
כיצד ?
הגישה הנפוצה והמקובלת ביותר במבנה המחשבים של ימינו היא, שהגשר הצפוני אחראי על מהירות תקשורת אחידה בין הרכיבים המהירים יותר והם: מעבד, הזיכרון הפנימי והמאיץ הגראפי (על המאיץ הגראפי המוכר לרובנו ככרטיס מסך נרחיב מאוחר יותר), והגשר הדרומי אחראי על מהירות תקשורת אחידה בין יתר הרכיבים הפחות מהירים (גם עליהם נרחיב מאוחר יותר)
FSB – זה נתון המציין מהירות תקשורת בין המעבד לעולם החיצון – הגשר הצפוני
בהתאם למהירות ה FSB , תוסדר גם עבודתם של יתר הרכיבים המקושרים לגשר הצפוני, אותם הזכרנו
כיוון שכל רכיבי המחשב ללא יוצא מן הכלל מחוברים ללוח האם – ותפקיד הלוח הוא ליצור סביבת עבודה אחידה ביניהם (מהירות תקשורת אחידה), יצרן הלוח קובע את מהירות האינטראקציה (מהירות FSB ) בה תעבוד כל המערכת- המחשב העתידי שלכם!
והנה...
סוד מס' 13 – איש המכירות לא רוצה שתדעו שמהירות כלל המערכת במחשב שלכם נקבעת ע"י לוח האם! לא על-ידי המעבד, לא על-ידי הזיכרון הפנימי ולא על ידי שום רכיב אחר מלבד לוח האם
לפני שנעבור לדוגמה מעשית, בה נדגים בצורה ברורה כיצד בכל זאת "זה" עובד, אנו חייבים להכיר עוד כמה מושגים בסיסיים כדי לקבל תמונה ברורה למה שמתרחש במחשב שלנו
מהירות שעון – בכל שבב אלקטרוני, ובמקרה שלנו זה יכול להיות כל שבב אלקטרוני במחשב: מעבד, הגשר הצפוני, הזיכרון הפנימי ועוד, קיים שעון (באנגלית: Clock Generator ). תפקידו של שעון זה, לקבוע את התדר בו יעבוד כל שבב אלקטרוני
מחזור שעון – מודד כמה "מהירויות שעון" השבב מסוגל לבצע בשניה
כדי להבין בקלות את שני המושגים האלה, תארו לעצמכם את ההבדלים בין היכולות של הרובה M16 (או כל רובה אחר) לעומת טנק. לרובה אמנם קצב האש בדקה גבוה מזו של הטנק, (קצב האש מדומה במקרה שלנו ל"מחזור שעון") אבל יכולת ההרס מפגיעת טנק גבוהה בהרבה מזו של כל רובה (יכולת ההרס מדומה במקרה שלנו ל"מהירות שעון")
אם כן,
מהירות רכיב = מהירות שעון X מחזור שעון
דוגמה:
מהירות שעון של מעבד Intel Core 2 Duo E6300 היא - 266MHz. מחזור השעון שלו הוא - 7 (פעימות לשניה). מכאן נעשה חשבון פשוט : 266MHz X 7 = 1.86GHz (או 1860MHz - איך שנוח לכם)
אז למה זה חייב להיות מורכב כל-כך? מדוע היצרנים חילקו את המהירות הסופית של הרכיבים למהירות שעון ומחזור שעון? למה אי אפשר היה לעשות את המעבד למשל כך שיעבוד במהירות אחידה לשנייה וזהו?
התשובה היא פשוטה: המחשב הוא מכלול בו העבודה בין הרכיבים נקבעת ע"פ תקנים קבועים. תקנים אלה נחוצים כדי להפעיל כמכלול אחיד רכיבים מיצרנים שונים בעלי מהירויות שונות, לעבודה משותפת ומסונכרנת
כנקודת מוצא ראשונית לתפעול המערכת, נקבע תקן ה FSB , וממנו נקבע תזמון עבודה של יתר הרכיבים ע"י מכפלות ומחלקים
דוגמה:
אם נקבע כנקודת מוצא שמהירות המערכת - מהירות FSB היא 100MHz , - כיצד יוכל לעבוד בה רכיב בעל פוטנציאל עבודה של 500MHz – ע"י מכפלה של 5 פעמים כפול 100MHz
מהירות שעון – קבוע
מחזור שעון – משתנה (ביחס לכלל המערכת)
כיצד עבוד רכיב בעל פוטנציאל עבודה של 20MHz במערכת שעובדת במהירות 100MHz ? – בשביל הרכיב הזה המערכת תשתמש במחלק 5 ובכך תבצע 5 פעולות "קטנות" באותו פרק זמן.
מהירות שעון – משתנה
מחזור שעון – קבוע (ביחס לכלל המערכת)
מכפלות ומחלקים עוזרים לנו לשמור על קצב אחיד בתפקוד כלל המערכת למרות שבפועל כאמור כל רכיב עובד במהירות שונה מזו של ה-FSB
גם אם חלקכם התקשו במקצת להבין את הכתוב מעלה – לא לדאוג! אף אחד לא יבחן אתכם בחנות מחשבים על הנושא. המידע רק יעזור לכם להבין את המושגים הבסיסיים בעולם ה"חומרה" ("חומרה" – זהו כינוי כללי לעולם של רכיבי המחשב לסוגיהם בכלל), ובעקבות הידע לא להיקלע למצב של בלבול כאשר בחנות המחשבים פתאום תשמעו עליהם
אם ברצונכם להרחיב את הידע בנושא למטרות כגון : יכולת "להמהיר" את המחשב או רכיב מסוים בו, יכולת טובה יותר בבחירת רכיבים למטרות מסוימות וכלליות, או סתם רצון לרכוש הבנה מעמיקה יותר בנושא לכל מטרה שהיא, ביכולתכם למצוא הרבה מידע ברשת האינטרנט על הנושאים הנ"ל
לעומת זאת, כל אחד מקוראי המדריך חייב להבין בנקודה זו שמהירות האינטראקציה בין רכיבי המחשב לביניכם, חשובה יותר, ממהירות הרכיבים עצמם
בבואנו לבנות מפרט מחשב אלינו לשים לב למהירות ה- BUS של כל רכיב, ולזכור שהמערכת תעבוד ע"פ מהירות BUS של הרכיב האיטי ביותר, בהתאם לתרשים הבא:
במחשבים ישנים יותר, הכלל הזה היה אבסולוטי. מהירות המערכת הייתה תמיד נגזרת של מהירות הגשר הצפוני בלוח האם וביחס למהירות הנמוכה ביותר מבין כל הרכיבים
בעקבות קידמה טכנולוגית ברוכה, חלו מספר שינויים מהותיים במבנה רכיבי המחשבים, אשר גרמו לנוסחה הזו לעבוד בצורה שונה במקצת. עליכם לזכור להתאים את הידע שאתם רוכשים לשינויים טכנולוגיים
דוגמאות :
אם בחרתם לקנות מעבד Intel E8500 , מייד תגלו שמהירות ה BUS שלו היא 1066MHz . ולכן, בהתאם למה שלמדנו קודם, אנו נבחר למעבד הזה לוח אם וזיכרונות פנימיים אשר עובדים גם הם במהירות 1066MHz . כך נכון וראוי לעשות כדי לקבל את מקסימום המהירות.
אם נבחר לוח אם במהירות 800MHz נגרום לפגיעה משמעותית בביצועי המחשב
אבל...
אם נבחר זיכרונות במהירות 800MHz , עדיין תהיה לנו ירידה בביצועים אבל עם זאת מהירות תעבורת-הנתונים בין המעבד ללוח תישאר 1066MHz
היום כל יצרני החומרה, נוהגים להשתמש באפיקי תעבורה בלתי תלויים אחד בשני, והמגמה הזאת רק תוגבר עם הזמן
דוגמה נוספת:
אחד מהמעבדים התקציביים ביותר בשעת כתיבת שורות אלו הוא AMD Dual Core 7750
המהירות הפנימית של המעבד הזה היא : 2700MHz . מהירות ה BUS שלו (אפיק התקשורת / האינטראקציה) היא 3600MHz . כן... גדולה יותר מהמהירות הפנימית שלו!
אם נחבר למעבד הזה לוח אם שלא מסוגל לתת למעבד הזה מהירות תקשורת זהה ( 3600MHz ) נגרום לירידה חדה בביצועים
לעומת זאת, כל המערכת, תעבוד מהר יותר דווקא עם זיכרונות במהירות 800MHz ולא עם 1066MHz כמו שיכלנו לחשוב, ועדיין מהירות ה FSB תישאר 3600MHz (מהירות תקשורת בין מעבד ללוח האם)
מה אנו למדים מהדוגמאות הנ"ל?
עד עכשיו כדי להבין עקרונות בסיסיים בעבודתו של המחשב שלנו, למדנו שיש שלושה רכיבים עיקריים שיקבעו את המהירות של המחשב העתידי שלנו. למדנו שהמעבד מתקשר עם הגשר הצפוני בעזרת ה FSB , ומהירות זו תהיה הנגזרת, לעבודתם של יתר הרכיבים (במקרה שלנו – הזיכרון הפנימי)
בכל המעבדים החדשים של ימינו - כל מעבדי ה AMD כולל המעבדים החדשים של Intel מסדרות, i5 ו – i7 , בקר הזכרון – שבב קטן שאחראי על פעולת הזיכרון הפנימי, הועבר מהגשר הצפוני למעבד עצמו בהתאם לאיור הבא:
מהתרשים הנ"ל אפשר לראות שבמערכות המחשבים החדשות, הזיכרון הפנימי מהווה מעין המשך ישיר של המעבד ולא חלק עצמאי המשפיע בצורה ישירה על טיב ומהירות האינטראקציה
מי יודע, אולי בעתיד הלא רחוק נראה מעבדים המשולבים לחלוטין בזיכרון הפנימי
לדגם ולסוג הזיכרון הפנימי במחשב יש חשיבות גדולה מאוד. הרבה אנשי מכירות וטכנאים מדגישים בפני הלקוח רק את כמות הזיכרון הפנימי הרצוי לצורכיהם ( 2GB או 4GB למשל)
סוד מס' 14 – איש המכירות לא רוצה שתדע שבחירת דגם וסוג זיכרון פנימי המתאים ביותר למערכת המחשב שלכם, בחלק גדול מהמקרים תעלה פחות, תגדיל את ביצועי המחשב שלכם ב 10% בממוצע (וזה ממש לא מעט) ותגרום למשב שלכם לעבוד בצורה יציבה ואמינה לאורך שנים רבות יותר
ככלל מנחה אציין שבמידה ובחרתם מערכת המשלבת מעבד ללא בקר זיכרון מובנה, יש להתייחס לזיכרון הפנימי כחלק בפני עצמו אשר מהירותו חייבת להיות תואמת למהירות ה FSB בצורה ישירה
אם בחרתם מעבד עם בקר זיכרון מובנה, אלינו להתייחס לזיכרון הפנימי כאל "שותף" בלתי נפרד מהמעבד, המחייב התאמה אליו בלבד. נתונים אלו מופעים באתרי אינטרנט של יצרני המעבדים בצורה ברורה מאוד (על זה נרחיב בפרקים הבאים)
כדי להבין כיצד הזיכרון הפנימי משפיע על ביצועי המחשב שלנו עלינו להבין את תחילה את תכונותיו ע"פ שלושה קריטריונים
יצרן (Brand) >> מהירות (Bus speed) >> תזמון (Memory Latency)
קיים גם קריטריון רביעי – המחיר או היחס עלות/תועלת. בפרק הנוכחי, לא נתייחס לקריטריון זה
1 – יצרן הזיכרון הפנימי – מהווה בסיס החשוב ביותר לתיפקוד הרכיב וליציבות המחשב כולו לאורך זמן. הרבה אנשי מכירות, טכנאים, ואף "אנשי מקצוע" מאתרי חומרת מחשבים מנסים לטשטש את החשיבות העצומה שיש לרכישת רכיב מיצרן אמין. נכון, ודאי שלא תשמעו מהיועץ שלכם "קח רכיב לא אמין" – להפך, תפקידם הוא להציג את המוצר "שלהם" כהכי משתלם לרכישה (מוצר שמכניס יותר מזומן לקופת החברה ללא קשר אם מחירו הסופי נמוך או גבוה) כמוצר האמין ביותר המתאים לכם!
סוד מס' 15 – איש המכירות לא רוצה שתדע שלא כל היצרנים הם באמת אמינים כפי שהם מוצגים, ולא "כל הזיכרונות אותו הדבר"
בימינו אני שומע הרבה אנשי מכירות ו"יועצים" למיניהם שאומרים – "היום אין משמעות לשם היצרן, זה בעצם אותו סיני שרק מסובב את הכובע... פעם רשום על הכובע שם א' ופעם שם ב' "
שטויות !
העובדות מדברות בעד עצמן, ונראות "על הפנים" במעבדות תיקונים לאחר זמן קצר ממועד רכישתם – אבל את זה אף אחד לא מפרסם. זה לא מעניין, לא מושך, ולא מכניס כסף לקופת היצרנים שבדיוק עכשיו עברו בהצלחה עוד מבחן ביצועים בתנאי מעבדה וללא אחיזה במציאות
על שמות, יצרנים ומותגים, נרחיב בפרקים הבאים בצורה יסודית
2 – מהירות הזיכרון הפנימי – בניגוד למעבד עליו למדנו, לזיכרון הפנימי אין שני סוגי מהירויות עבודה. מהירות העבודה של הזיכרון הפנימי זו גם מהירות התקשורת שלו עם המעבד או הגשר הצפוני בלוח האם
בעשור האחרון האנושות ראתה סוגים שונים של זיכרונות – טכנולוגיות שונות, אך היום כולנו (כמעט) משתמשים בזיכרונות פנימיים מסוג DDR
Dual Data Rate
טכנולוגיה זו ( בניגוד לזיכרונות ה SDRAM בהם השתמשנו במחשבי פנטיום 2 ו – 3 למשל ) מאפשרת להעביר מידע פעמיים לכל מחזור שעון ע"י שימוש בקצה העולה והיורד של האותות. כך שאם קניתם זיכרונות פנימיים במהירות 800 MHz - פירוש הדבר הוא, שמהירות הרכיב היא 400MHz אך המהירות האפקטיבית למעשה כפולה
ברוב לוחות אם החדשים קיימת תמיכה בטכנולוגיה הנקראת Dual Channel – "ערוץ כפול"
טכנולוגיה זו מאפשרת למעשה להכפיל את המהירות האפקטיבית של הזיכרון הפנימי בתנאי שנרכוש למחשב שלנו שתי יחידות זיכרון פנימי זהות לחלוטין. בפועל טכנולוגיה זו לא משפרת את ביצועי המערכת בצורה משמעותית, אך לא מומלץ לוותר עליה – כמו שכתוב: " כל המרבה הרי זה משובח". יש לבדוק טרם רכישת הרכיבים, את תמיכתו של לוח האם שלנו בטכנולוגיה זו (כאמור רוב רובם של לוחות האם תומכים בה)
בתרשים הבא אפשר לראות כיצד מתבצעת "גישה" לזיכרון הפנימי בשני המקרים. אפשר להבחין שהערוץ הכפול מאפשר גישה מקבילה לכל מודול וע"י כך להכפיל את מהירות העבודה
הזיכרון הפנימי חייב לעבוד בהרמוניה עם יתר הרכיבים כפי שהוסבר באריכות בפרק זה. עם זאת, חשוב להבין שלא תמיד זיכרון בעל תדר עבודה גבוה יותר הוא זה גם המתאים ביותר למערכת אותה אנו בוחרים
מיד אחרי שנעבור ונסביר יחד את מושג ה"תזמון" נוכל לעשות סיכום-דברים, ולברר את הדגשים בבחירת הזיכרון הפנימי למחשב שלנו
3 – תזמון – כדי להבין מה זה תזמון הזיכרון (Memory Latency) צריך להבין שכל פעולה שאנו עושים בעצם מורכבת מפרטים. לדוגמה: הגעה לעבודה, פירושה במילים אחרות: לקום, לשטוף פנים, להתלבש, לאכול, לצאת וכו'... ככל שנקצר את הזמן בין פעולה לפעולה, בסופו של דבר נגיע לעבודה מהר יותר
כך גם בעבודה של הזיכרון הפנימי
בהגדרה "עבודה" של הזיכרון הפנימי, נכללות כמה פעולות. גם אם כל פעולה מתבצעת "מהר" אבל "בין הזמנים" יש עיכובים ארוכים, בשורה התחתונה נקבל זיכרון איטי יותר.
אני בכוונה לא מפרט את השמות של כל פעולה ופעולה של הזיכרון הפנימי כדי לא להעמיס עליכם מידע "לא רלוונטי" - מי שרוצה להעמיק את ידיעותיו בנושא תזמוני זיכרונות יוכל בקלות למצוא מידע רב ברשת האינטרנט
מה שחשוב לדעת על נושא התזמון הוא שככל שהוא קטן יותר – כך טוב יותר!
לא כל יצרני הזיכרונות מציינים את נתוני התזמונים של המוצרים שלהם, ואין זה אומר שבגלל זה המוצר שלהם הוא "לא טוב". יכול להיות שמוצר כזה יהווה פתרון מצוין ואמין למחשב משרדי או כל מחשב אחר אשר אינו מיועד לשימושים "תובעניים"
לאלו מביניכם שמשקיעים את מיטב כספם במערכת "חזקה" כדאי לשים לב לנתוני התזמונים
נתוני התזמונים בדרך-כלל מופיעים כחמישה מספרים. למשל:
4-4-4-12-1T
או
6-6-6-18-1T
יש יצרנים שמציינים רק את המספר הראשון (הוא גם החשוב ביותר) למשל : CL 4 או CL 5 וכו'
ככל שתדר הזיכרון גבוה יותר, כך גם התזמונים שלו חייבים להיות גבוהים יותר. לדוגמה: זיכרון במהירות 400MHz תמיד יהיה בעל תזמון נמוך יותר מכל זיכרון בעל מהירות 800MHz
ככל שתדר הזיכרון עולה – עולה גם התזמון שלו
כלקוחות, תפקידנו קודם כל לבחור את התדר (מהירות) לו זקוקה כל המערכת שלנו, ורק אחרי זה לדואג לבחירת התזמון הנמוך יותר.
דוגמה:
אחרי בדיקה ובירור, הגענו למסקנה שלמערכת מסוימת יתאים בצורה הטובה ביותר זיכרון פנימי בעל תדר 800MHz .
כמו כן, ראינו שלמרות שיש הרבה רכיבים בעלי תדר זה – התזמונים שלהם היו שונים
הראשון היה 4-4-4-12-1T והשני היה: 5-5-5-18-1T . עכשיו ללא כל ספק אנו נבחר את הרכיב בעל התזמון הנמוך יותר
ההמלצה שלי היא קודם כל לבחור יצרן אמין, אחרי זה את התדר האופטימאלי (השלב הזה יספק בצורה נהדרת את רוב המשתמשים) ורק אחרי זה את התזמון הנמוך ביותר האפשרי
בתרשים הבא, אפשר לראות דוגמה מסכמת, הממחישה את חשיבות בחירת הזיכרון הפנימי המתאים ביותר למערכת מסוימת. מהדוגמה הזאת אפשר ללמוד הרבה
לבדיקה זו לקחו מעבד Intel Core 2 Dou E6600 FSB 1066MHz עם לוח אם בעל צ'פסט (ערכת שבבים – על חשיבותה נרחיב בהמשך) iX48 . את המערכת הזו הפעילו עם כמה סוגי זיכרונות כדי לבדוק את השפעתו על כלל הביצועים:
הדבר הראשון והבולט ביותר, זאת העובדה שהמערכת שנבדקה עובדת מהר יותר עם זיכרון פנימי מסוג DDR-2 ולא כפי המצופה ( עם DDR-3 ) ולכן...
סוד מס' 16 – איש המכירות לא רוצה שתדע שיש מערכות מחשבים שיעבדו מהר יותר דווקא עם זיכרון פנימי "ישן" וזול יותר! כמו המערכת הנבדקת בתרשים למעלה
כמו כן, אפשר לשים לב שהמערכת הנבדקת בסופו של דבר עבדה מהר יותר דווקא עם זיכרונות התואמים לאינטראקציה "הטבעית" של יתר הרכיבים ( 1066 MHz )
מהתבוננות נוספת אפשר לזהות שבחירת תדר הזיכרון הפנימי, עולה בחשיבותה על בחירת התזמון. עם זאת, תזמון נמוך יותר משפר את ביצועי המערכת בצורה לא מבוטלת (ובמקרה שלנו כ 5%)
סה"כ ההבדלים בין הזיכרון הפנימי המתאים ביותר לבין הפחות מתאים הם: 18%!!!
רובכם יכולים לשאול: אז מה, DDR-3 זה גימיק? לא כדאי לקנות את הזיכרון הזה בכלל?
התשובה היא – כדאי. אבל כאשר הוא מתאים ליתר הרכיבים בצורה הטובה ביותר
אתן עוד דוגמה :
אם ניקח את המערכת שבדקנו למעלה ונשנה בה פרמטר אחד בלבד - את ערכת השבבים - לוח אם עם גשר צפוני מהיר יותר, נראה ש DDR-3 מביא את כל המערכת לביצועים מרשימים!
איזו השפעה יש לערכת השבבים (הצ'יפסט) על ביצועי המחשב שלנו? איך פתאום ראינו שזיכרון פנימי מסוג DDR-3 הפגין ביצועים מרשימים ביחס ל DDR-2 ?
כאן המקום להרחיב קצת בנושא
לוח אם מורכב מכמה וכמה רכיבים ושבבים האחראים כל אחד על תפקידו. בכל לוחות האם שיוצרו בשנים האחרונות קיים כרטיס קול וכ.רשת למשל. כמו כן עוד עשרות פריטים שונים אשר לכל אחד מהם תפקיד מוגדר
הצ'יפסט - אחראי על מהירות האינטראקציה. הצ'יפסט בדרך כלל מורכב משני שבבים, הגשר הצפוני והגשר הדרומי. הזכרנו למעלה אודות תפקידו של הגשר הצפוני, כעת נראה תרשים הממחיש את תפקידו של הגשר הדרומי:
אפשר להתרשם שלגשר הדרומי יש אחריות על כל ה"יתר" מלבד הרכיבים המהירים ביותר
לצ'פסט, בדיוק כמו למעבד (ובניגוד לזיכרון הפנימי – בו מהירות עבודה זהה למהירות אינטראקציה) יש שני פרמטרים למהירות. על מהירות האינטראקציה של הצ'פסט ( הגשר הצפוני) כבר שמענו רבות, עם זאת המהירות הפנימית שלו או במונח המקצועי – הארכיטקטורה שלו תקבע במידה ניכרת את ביצועי המחשב כולו
ראינו שלמעבד, שתי המהירויות (פנימית וחיצונית) מוצגות בצורת מספר, לדוגמה: מעבד Core i7 950 עובד בתדר 3.06GHz ומהירות ה FSB שלו 1333MHz
מהירות האינטראקציה של לוח האם – הצ'יפסט – הגשר הצפוני – FSB גם תמיד תוצג כמספר, אבל המהירות הפנימית של הצ'יפסט בדרך-כלל תוצג כשילוב של מספרים ואותיות. לדוגמה: iX48 / 790i-U (מהדוגמה עם דירוג הזיכרונות) P35 , P45 וכך על זו הדרך
לפעמים, הצ'יפסט מוצג כשילוב של שני שמות – גם שם הגשר הצפוני וגם של הדרומי. לדוגמה: 790FX + SB700 או 790FX + SB600
כמו שבעולם המכוניות אנו לא נראה דגמים של מכוניות ששמם הוא גודל נפח המנוע שלהם, כך גם בעולם המחשבים, דגם הצ'יפסט מבטא לא רק את המהירות אלא עולם שלם וחידושים טכנולוגיים הטמונים בו
בפרקים הבאים אנו נלמד כיצד לבחור לוח אם עם הציפסט המתאים ביותר עבורנו, אבל בואו לא נקדים את המאוחר...
עכשיו נעבור לרכיב האחרון בשרשרת העבודה מול הגשר הצפוני:
מאיץ גראפי
מאיץ גראפי, המוכר לרובנו בשם "כרטיס מסך" או "כרטיס גראפי" - הוא למעשה מחשב בפני עצמו ומתפקד כמחשב בתוך המחשב הראשי, אם כי הייתה לו התחלה צנועה מאוד בתחילת הדרך. בתחילה הוא היה אחראי רק על הצגת התוכן שקיבל מהמעבד המרכזי – טקסט
היום, המאיץ הגראפי בנוי עם מעבד וזיכרון עצמאיים שלעיתים קרובות מאוד אף מהירים יותר מהמעבד המרכזי והזיכרון הפנימי, וזה בכדי לבצע חישובים מאוד מורכבים שצריכים להיעשות כדי לספק לעינינו את מה שאנו רואים על המסכים של המחשבים המודרניים – גרפיקה תלת מימדית.
מאיץ גראפי לא בהכרח חייב להיות כרטיס ממש כפי שמוצג באיור למעלה, אלא לעיתים קרובות מגיע כשבב מולחם ומובנה כבר בלוח האם. מאיצים כאלו בדך-כלל נקראים O.B (On-Board ) וגם הם קיימים ברמות ביצועים שונות. מאיצים אלו מקבלים שימוש נרחב ביותר בשימושים משרדיים ובמחשבים בהם הצורך בתצוגה תלת-ממדית מורכבת אינה נחוצה
לעומתם קיימים מאיצים עצמאיים הבאים בתצורת כרטיס ממש המורכב בחריץ הרחבה יעודי בלוח האם. גם לכרטיסים אלו רמות ביצועים שונות - מהחלשים והזולים ביותר, ועד לחזקים ביותר שלרוב לא מצדיקים את מחיריהם הגבוהים מאוד. כרטיסים אלו הם בדרך-כלל נחלתם של חובבי המשחקים המודרניים או יישומי תלת מימד – תוכנות גראפיות, שרטוט תלת מימדי וכו'. קיימת גם קבוצה שלישית – אלו הם הרוכשים כרטיסים יקרים רק בגלל שהם שמעו שזה "טוב" או בגלל שהבן של השכן גם קנה אחד כזה. ולכן...
סוד מס' 17 – איש המכירות לא רוצה שתדע שלרוב השימושים באופן כללי אין צורך לקנות מאיץ גראפי עצמאי
איש מכירות לעיתים קרובות רוצה להציג את הצורך ברכישת מאיץ גראפי יקר כ"תועלת" הרצויה לכם, אך לאמיתו של דבר ראיתי כמות גדולה של לקוחות שהשקיעו כספים ברכישת רכיבים להם לא נזדקקו כלל
לאבולוציה של המאיץ הגראפי היסטוריה ארוכה. חשוב לדעת שהיום כל המאיצים החדשים מגיעים עם תצורת ממשק (סוג/שם החיבור ללוח האם) הנקרא PCI-Express . אם כי היום יש לממשק הזה גרסה "2" והיא המהירה יותר - PCI-E 2.0 . אם נרכוש לוח אם או כרטיס גראפי שלא תומך בתקן זה, לא נוכל לנצל את כל הפוטנציאל הגלום בחידוש הטכנולוגי האמור
בשעה טובה עברנו בקצרה על כל הרכיבים המבוקרים ע"י הגשר הצפוני בלוח האם – מעבד, זיכרון פנימי והמאיץ הגראפי. אני מאוד מקווה שהתוכן היה מעניין ומועיל לכל אחד ואחד מכם. זהו הפרק המורכב ביותר בו תתקלו במדריך הנ"ל, כך שאם עברתם והבנתם אותו.. "יהיה קל בקרב"
כאמור מעלה, לא הזכרתי עד עתה, שום איזכור עודות היצרנים השונים, תכונות ומחירים – את זה נעשה בצורה מורחבת ביותר בפרקים הבאים. מאוד חשוב שכל אדם בבואו לרכוש מחשב חדש ידע את התפקיד של כל רכיב לפני התכונות או התועלת שלו
עכשיו ברשותכם, נעשה סבב היכרות קצר עם יתר הרכיבים הקיימים כמעט בכל מחשב: הכונן האופטי / דיסק קשיח / כרטיסי הרחבה למיניהם / ספק כח ומארז. אודות הציוד ההיקפי כגון מסך / מקלדת / עכבר / רמקולים / מדפסות ועוד, לא נעבור בפרק הנוכחי אלא בפרק המסכם של המדריך
למרות שעל כל רכיב אכתוב בקצרה ביחס לרכיבים הקודמים שכבר הזכרנו, אני מבטיח להשתדל לתת דגשים מעניינים וחשובים איפה שצריך, ולגלות עוד כמה סודות שאנשי המכירות וטכנאי המחשבים לא רוצים שתדעו!
בס"ד
חן בתיה (אחותי)זכרונה לברכה
טכנאי מחשבים
בברכה
מנהל ראשי זבנג.נט
רועי וולדפוגל
|
|
|
