אני לא יודע אם זה יעודד אותך או לא יעשה לך כלום אבל גם בתנך היה כזה דבר- ספר איוב.
אני לא יודע אם אתה מכיר את הסיפור אבל גם איוב היה איש ישר וצדיק
ואלוהים החליט לבחון אותו ועשה לא דברים נוראיים כמו מוות של היילדים שלו, מחלות ודברים כאלה אבל הוא לא נכנע,
גם בזמנים הקשים ביותר הוא עדיין האמין באלוהים ועל זה הוא קיבל בסופו של דבר יותר, יותר ממה שהיה לו

זה לא רק מוסר השכל שצריך להאמין באלוהים, המסר האמיתי (לפחות לדעתי) הוא שצריך להאמין!
להאמין בעתיד! להאמין שיהיה טוב! להאמין שאתה זה שתביא את הטוב אליך!
אנחנו לא חיים בעולם צודק, ואל תנסה להביא צדק, אלא תנסה להיות צדיק וצודק בעצמך!

ותזכור: בסוף תמיד יהיה טוב, ואם עדיין לא טוב אז כנראה שזה לא הסוף

גרשון היקר. מכתב ציני זה (אתה ידוע שאני אוהב לכתוב בציניות, ירשתי את זה ממך) מופנה אלייך. ואל כל מי שחי בסרט של "תמיד לרעים טוב ולטובים רע"



בואו נגדיר רגע את המושג
טוב - מצב טוב לאדם. הוא (נניח) מצב בו הוא מרוצה מעצמו, ממהות ותוחלת חייו ופשוטו כמשמעו - טוב לו!

רע\=- - המצב ההפוך מטוב. שאדם לא מסופק מחייו ומרגיש רע


עכשיו נגדיר איש טוב ואיש רע
איש טוב - איש הפועל למענך, במטרה לספק את המושג ה"טוב" שהגדרנו
איש רע - איש הפועל במטרה לגרום לך ל - "רע"



עכשיו אחרי שהגדרנו בצורה מאוד מוקצנת ולא ריאלית טוב מול רע
אני רוצה לשאול אותך

טוב לך?
רע לך?

תסביר לי, למה לאנשים יש איטרס לעשות לך - "רע"?
מסיבה אחת ואחת בלבד. בשביל שלהם, זה ישרת את ה"טוב"!

אחרת? לא. יש להם מספיק בלאגן הם לא ייתאמצו.
ולכן לאנשים הרעים תמיד טוב, זו אקסיאומה. זה דבר שחייב להיות


עכשיו תשאל את עצמך
בהנחה ואנחנו לא שמים זין על האנשים הרעים.

טוב לך? או רע לך?

אם רע לך. אולי אתה נכלל ברשימת האנשים שרעים לך?
אם טוב לך, אז אני לא מבין מה פשר המכתב.

בכל מקרה בוא נתעמק לתוך האפשרות הראשונה. בהנחה ואתה בין האנשים שעושים לך רע, אתה כמובן לא יכול לשים זין על עצמך (ציניות ציניות) אתה צריך לעשות דבר מהפכני! דבר עצום מימדים! וקשה בצורה בלתי יאומנה!


אתה צריך שינוי
לא, לא בכנסת
אתה צריך שינוי בגישה שלך לחיים.


אתה צריך ללמוד להתמקד במה שטוב
ל ה נ ו ת מהחיים שלך!
לצאת לעשות מה שבפאקינג זין שלך מה שטוב לך!

ועכשיו. אחרי שבאמת זיינתי לך ת'שכל
העברתי לך גם פואנטה.

במקום לבוא ולהגיד למה לי רע, ואנשים עושים לי רע

תנסה להגיד. למה אני שם זין על מה אנשים רעים עושים לי כשיש כל כך הרבה אהבה סביבי? כל כך הרבה דברים טובים להתמקד בהם?

פשוט חפש אותם!

ואל תגיד לי "לא אין, אתה לא מבין בלה בלה בלה"

יש.
אל תתווכח.
אתה פוט לא מחפש אותם כמו שצריך. נסה לספור כמה פעמים ביום אתה צוחק.


ותזכור תמיד, כמו שכבר נאמר 2 תגובות מעלי
(אני משדרג)
תמיד טוב. עכשיו טוב, מחר טוב, מחרתיים טוב. ואם לא טוב, אתה תגרום לזה להיות טוב.

עכשיו עוף לי מהתגובה אני עוד אתחיל לגבות ממך כסף על זה[=

מפני שאני עושה להם טוב תמיד, הם יודעים את זה ולוקחים אותי כמובן
מאליו, כאחד שתמיד אפשר לפנות אליו לקבל עידוד או העלאת חיוך,
אבל ברגעים שאני צריך אותם הם שמים עליי זין מבלי לדעת שהם עושים
את זה.

אף אחד לא באמת רוצה לעשות לי רע, אני יודע את זה,
ואני חוזר ומדגיש שזה אלוהים קובע את זה, אני לא מאשים אף אחד,
אני רק רוצה לדעת למה אלוהים החליט לעשות את החיים כאלה קשים,
אני יודע שהחיים צריכים להיות קשים, כי זה חלק מהחיים וזה מה שעושה
את החיים למעניינים יותר, אבל יש גבול לכמה סבל בנאדם יכול לחוות.

התגובה שכתבתי היא לא בהכרח קשורה אך ורק בבני האדם,
זה בכלל... כל המצב הזה... העולם הזה... לא יודע...
אני מרגיש כמו שמן בסומליה, מבין...

אבל בסדר... הבנתי מה אני צריך לעשות,
כשאתה טוב לאנשים - אכפת לך מהם, ולכן כשהם נפגעים או כל דבר אחר
אתה רוצה שיהיה להם טוב, אבל כשלבנאדם לא אכפת מה עובר על האחר,
אז למה שיטריד אותו משהו? לכן הוא תמיד ירגיש טוב ולא יהיה אכפת לו
מכלום.

תרשה לי לצחוק במעט על התגובה שלך.


איזו הכללה מטורפת!
כל בעלי החיים. כל זן קיים ונוצר פה כדי לעשות - לך - רע

בעצם, כשחושבים על זה. אתה עושה לכווווווווולם כל כך טוב. שהם לוקחים אותך כמובן מאליו!


ועכשיו אחרי שהבהרתי לך שאתה מדבר על כמה אנשים ספציפים. אני חושב שאתה יודע בדיוק על מי לשים זין!

כמו שכבר כתבתי לך,תפסיק לעשות טו ולהתמקד באנשים שעושים לך רע - לא משנה מה ה@#$ שלך אומר <נניח ואתה נמשך למישהי.> לך אל מי שעושה לך טוב ורק! למי שעושה לך טוב

עשה להם טוב בחזרה, חיה בהדדיות.


והאחרים? שבאים לעשות לך רע?

יאללה סעמק
מי הם בכלל.

leave them.
אני לא אומר תתעלם מהם למוות
פשוט קח אותם כמובן מאליו
כ-עוד אנשים.

<אגב. תזהר שלא יתחילו לעשותלך טוב ויביאו אותך שוב לאותו המצב. אל תחלק הרבה הזדמנויות בחזרה לעשות לך טוב. 2-3 וגמרנו.>

קודם כל- תדבר! אתה בעצמך כתבת שהאנשים עושים את זה בלי אפילו לשים לב. פשוט תלך אליהם ותגיד להם מה אתה מרגיש.. אני בטוחה שאם תעשה את זה אז היחס כן ישתנה, אנשים באמת עושים את זה בלי לשים לב ובלי מודעות לזה, צריך להביא להם את זה למודע....
ואם תדבר איתם הם יותר יבינו... תנסה, מה תפסיד?!

דבר שני- אתה שאלת למה אלוקים עושה את החיים קשים- שאלת המיליון דולר! בדיוק כמו השאלה איפה אלוקים היה בשואה. זה שאלות שאי אפשר לשאול ולצפות לתשובה שתספק אותנו, אבל אני יכולה להגיד לך מה התשובה שלי לזה... רק תקרא בראש פתוח! =)
קודם כל, יש גם הלכה (שבדיוק למדתי אותה לבגרות בתושב"ע) שאומרת שאדם חייב לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה. אנחנו צריכים להאמין שמכל דבר רע, יוצא בסוף גם משהו טוב! נכון שבנאדם שעכשיו איבד מישהו או שעבר טרגדיה, אתה לא יכול לבוא ולהגיד לו את זה, אבל זה משהו שכל אדם צריך להאמין בזה, אחרת הוא באמת יחיה ביאוש תמידי...
אולי זה נשמע משהו עמוק מדי אבל האמונה הזאת שבסוף כן יהיה לנו טוב, ושהגלגל יתהפך, זה הדבר היחיד שעוזר לי לפחות... בלי האמונה הזאת שיהיה טוב וגם שאלוקים אוהב אותנו ולא רוצה שנסבול, אני כבר נראה לי הייתי מזמן מתאבדת ולא מחזיקה מעמד... אז תנסה להאמין בזה קצת.. אתה תראה שאם באמת תאמין בזה בלב שלם, ההרגשה שלך תשתנה לגמרי!

אני מקוה שעזרתי לך קצת....

שיהיו לך חיימאושרים ושמחים!! :)

דווקא מאוד נוח לי ככה

אני חי את החיים שלי על פי הבחירה שלי, אני לא אדם דתי ואני לא מתפלל
בבית הכנסת, אם יש לי מבחן כלשהוא - אני לומד אליו, אני לא מסתמך
על עזרה מאלוהים בלבד, אחרי שאני מסיים ללמוד - אני אומר לעצמי שהלוואי
שהוא יעזור לי, כמובן שזה אחרי שאני יודע את החומר טוב ולמדתי טוב,
אני לא מסתמך אך ורק על אלוהים, אבל אני מאמין שהוא קיים ואני ממש לא צר
אופי כמו שנראה לך, אין קשר בכלל.

לאלוהים יש מניעים משלו

קחו סיפור שפעם אבא שלי סיפר לי
בנאדם עלה לשמיים ושאל את המלאך איך זה שרשע וטוב לו וצדיק ורע לו
המלאך הראה לו בית של עשירים שהקיר שלהם נהרס..והם אנשים רעיםם..המלאך ביקש מאלוהים שיבנה את הקיר בשלמותו
עברו לבית אחר..בית של עניים צדיקים שכל מה שיש להם זו פרה
המלאך ביקש מאלוהים שיהרוג להם את הפרה
אמר לו הבנאדם שעלה לשמיים: למה אתה עושה טוב לרשעים ורע לטובים?
השיב לו המלאך: באותו קיר של הרשעים היה טמון אוצר ואם לא היה נבנה מחדש העשירים היו מוצאים את האוצר
ואילו בבית הצדיק האישה היתה אמורה למות, לכן לקחתי את נשמתה של הפרה ככפרה על נשמה של האישה

נסתרותתת דרכי האל תפנימו אל תתימרו להבין אותן!!!!!!

איזה זלזול קיבלתי על חוס רהאמונה שלי באלוהים "חבל עליך" "חבל לך" וואטאבר. זה כמו להגיד בואנה אתה כזה טיפש, מה אתה לא מאמין?! <רק ברכות>

ולכן מותר לי להגיב בשיא החוצפה.
כי ממש לא חבל לי.

אלוהים מבחינתי הוא תירוץ לחוסר אחריות, תירוץ לעצלנות ותקוות שב.

אם אתם רוצים להשיג משהו - אל תבקשו את זה מאף כוח עליון - לכו תשיגו את זה

אבל זה מתחיל הרבה הרבה לפני זה.
איך (לדעתי!) הגיעו למסקנה שיש אלוהים?
יש את אפשרות א'. שחלקכם מאמינים בה שהוא ברא את אדם ודיבר איתה בלה בלה <לא מזלזל, בלה בלה ז"א שאתם יודעים ת'המשך>
יש את האפשרות שלי שבחרתי בה שאומרת שאנשים פעם לא ידעו מה שיודעים היום, ולמעשה הידע גם אם הוא קיים הוא אינסופי והוא נרכש עם הזמן.
ומחוסר חשיבה ביקורתית
נוצר אלוהים <או כל אל אחר>

קחו לדוגמא:
השמש עולה כל בוקר, ויורדת כל ערב - היוונים שאלו עצמם - איך זה קורה? למה זה קורה?
ובמקום ללכת ולבדוק - למה לעזזל זה קורה?! <שהיום זה אגב דבר ידוע>
הם החליטו מבחירה, שיש את אל השמש שהוא גורם לזה ע"י כוחות על טבעיים

ואח"כ זה התפתח לפה ולשם. היום לרמה של אלוהים הוא מעין מפתח תקווה
אני אומר שהתקווה קיימת גם אם לא תאמינו באלוהים. תקווה זה עניין אישי שלכם. תכניסו לעצמכם למוח תקווה לדברים שלא תלויים בכם, כמו לדוגמא שמכבי תנצח את הפועל

ואל תתלו תקוות בדברים שתלויים בכם כמו להצליח במבחן. פעלו למענן.


עכשיו זאתי דעתי על אלוהים מ-א' עד ת'.

והדיון בהחלט לא קשור לדיון על אלוהים

הערה:אני, לעומת כמה אנשים פה, מדבר בלשון דעה. ז"א שיכול להיות שקיים אלוהים והכל נכון ויכול להיות שלא. ולא מתוך עובדה כמו שכתבו לי פה "חבל שאתה לא מאמין במי שיצר אותך". שכחתם את הביטוי "לדעתי."

נסו פעם הבאה להשתמש בו ובכלל. בין קביעת עודה להבעת דעה, שימו לב להבדלים זה יכול לפגוע בכם. <ואני מדבר על אנלוגיה לחיים בכלליות>

שלכם,
כפיר.

אני אמרתי ואין לי בעיה לחזור על עצמי, אני מאמין באלוהים בדרך שלי,
הדרך הזו זו לא הדרך של אחד שבכל בוקר שמתעורר הולך לבית הכנסת
או מניח תפילין או מדליק נרות של שבת וכו', לא, אני לא מאמין כזה,
אני מאמין שיש אלוהים, אבל זה לא אומר שבכל נושא מסויים אני מסתמך
אך ורק עליו,
אם יש מבחן קשה אני לומד
אם יש לי מישהו להביא לו מכות אני אביא
אם יש לי מחלה קשה אני אעשה הכול כדי להבריא

אני לא יושב בבית כמו אוכל חינם אפס ומסתמך אך ורק על סיוע משמיים,
ממש לא.

אני עושה הכול כדי להצליח במו ידיי, וכל מטרה שאני מציב לעצמי אני משיג, לרוב...

אני לא מאמין באלוהים משום שדרק שארפ קלע את השלשה המשוגעת ההיא בשנה
שעברה מול ז'לגיריס,
אני לא מאמין באלוהים כי מנצ'סטר יונייטד חזרה מפיגור 1:0 בגמר
ליגת האלופות והבקיע 2 גולים ב 2 הדקות האחרונות וזכתה בגביע,
אני לא מאמין באלוהים כי יש שמש או ירח

אני מאמין בו כי אני מתעורר בכל בוקר חי,
אני מאמין בו כי סבתא שלי החלימה ממחלה קשה כשהתפללתי יום יום בשבילה,
לא תפילה מספר תהילים, אלא דיברתי עם אלוהים, ישבתי בחדר עם ידיים
מחוברות, שתי כפות הידיים שלי היו מחוברות יחד והסתכלתי למעלה והתחננתי
שמבחינתי אני אכשל בכל הבגרויות ושלא יהיו לי חברים ושאף אחת לא תרצה
להיות איתי
העיקר שהמשפחה שלי תישאר בריאה ושלמה ואף אחד ואחד מהם לא ייפגע,
עד עכשיו, בלי עין הרע, לא קרה להם שומדבר ואני מודה לאלוהים על כך,
למי עוד יש לי להודות על זה? למי? לאמא שלי? לאמא שלי אני מודה
על זה שהיא נתנה לי חיים, אבל מי נתן לה חיים? אמא שלה, ומי נתן לה
חיים? אמא של אמא של אמא שלי, ומי נתן לאמא של אמא של אמא שלי חיים?...

כן - אלוהים.

זה לא אומר שאם חס וחלילה מישהו מהמשפחה שלי יקרה לו משהו אני אפסיק
להאמין בו, הוא תמיד יהיה קיים מבחינתי ואני תמיד אמשיך להאמין,
בדרך שלי.


דרך אגב, כשיש לך מבחן כלשהוא, או כל דבר דומה,
ואתה נמצא עם חברים שלך, אתה מתלהב שאתה תקבל 100? אתה משוויץ
בזה שאתה יודע הכול והכול בא לך בקלי קלות?

אתה לא, ואני גם אגיד לך למה, כי אתה מפחד שאלוהים יעניש אותך על שאננות,
כן, עכשיו תגיד לי שאתה לא מאמין באלוהים ולא הוא זה שמעניש,
אז ממה אתה מפחד? למה לך לא לפאר את עצמך תמיד? כי אתה יודע
שזה עושה עין הרע, עין של מי?

אבל את צודק ברוק מה שכתבת (חוצמבחלק שאני מפחד שאלוהים יעניש אתי על שאננות - הא?! בטח שאני אתלהב. אני פשוט לא אהפוך לשאננן. שים לב איך אצלך אתה "מפחד" שעלוהים יהפוך אותך לשאנן שכאשר אתה מתלהב בציון שלך, אתה הופך את עצמך לשאנן. ולא אף אחד אחר. <או שמא זה אלוהים? מי יודע. בחירה שלך במה להאמין> ואתה יכול גם לשלוט בזה אם תחליט להתלהב ולרדת לקרקע.)


אך לדעתי האלוהים שלך, הוא אלוהי דמה.
אני חושב שהאלוהים שלך - הוא אתה!

שים לב למקור כל התקווה שלך, מקור העשיה מקור ההצלחה

אותו אלוהים, שאתה מדבר אליו הוא אתה-עצמך.

אמנם סבתא שלך יצאה בחיים אך זה דבר שלא היה תלוי בך. ופה אני מבין במידה מסויימת את תפילותיך.
אך ראה דבריםש כן תלויים בך איך אתה מתמודד איתם!
אתה - תולה תקוות במעשים - שלך.

אני חושב, אישית
שהאלוהים שלך הוא אתה.

למה?
כי אני שואל שאלות.
אני לא אומר יש אלוהים והוא עושה לי את זה
אני רוצה לדעת מי זה, למה הוא עושה איך הוא עושה.
והכל מוביל אותי אלייך

מי זה?אתה
למה?כי זה טוב לך
איך?ע"י לקיחת אחריות, בחירת החלטות וכו'.


אני לא אומר לך אל תאמין באלוהים. יכול להיות שאתה צודק ואי טועה
אני רק נותן לך נק' מבט שונה<=[br/>
תחשוב על זה.

האלוהים שלי, הוא אני עצמי
ואני מאמין בעצמי בכל ליבי<=[br/>ש-99% מחיי תלויים בי, והאחוז שכבר לא תלוי בי <ובד"כ תלוי באחרים, או בטבע כמו מוות טבעי - שאגב יש אפשרות שאלוהים לוקח אותנו ויש גם אפשרות שהזקנה מחלישה אותנו עד שאנחנו פשוט מפסיקים לחיות.> לא מדאיג אותי, מהסיבה הפשוטה שהוא לא תלוי בי, ואני לא מתמקד בו.


עברתי על זה פעם סדנאה אני אנסה להביא לכם אותה
זה נקרא אקטיביזם חברתי

מקווה שתצליח לראות את זה מנק' המבט שלי=]
אפילו אם תבחר לא לראות את העולם דרכה

כפיר.

אבל אני לא חושב שאני אחראי על זה שאני קם כל בוקר חי,
למה אנשים אחרים לא קמים באותו בוקר? ברחבי העולם מיליונים אנשים
מתים מתוך שינה ואני לא, למה זה? כי אני צעיר?
יש צעירים שנחנקים תוך כדי שינה אתה יודע?

עזוב, אני מאמין שאלוהים קיים ואני לא שאנן ולא כלום,
בעוד שעתיים יש לי בגרות בכימיה ולמדתי אליה יותר מכל מבחן
אחר בחיים שלי, ועם זאת - אני אבקש שאלוהים יהיה איתי ב 3 שעות הכריטיות
האלה, אבל לא רק בשעות האלה - אני רוצה שהוא יהיה איתי תמיד,
אבל שבשעות האלה יתרכז בלעזור לי ולהושיט לי יד ולא רק להתבונן מהצד
ולשמור שהכול בסדר.

אני מאמין שהוא קיים ואני חושב שאם תאמין גם אתה זה לא יוריד לך מהכבוד
או לא יציג אותך בתור אחד שחושב שכל החיים שלו מבוססים רק על אלוהים,
מה יש להפסיד? מה זה עולה לך כסף? לא, אבל זה הרצון שלך להאמין שגורם
לך לא להאמין ואתה פשוט לא רוצה להאמין בו, אבל אני מאמין ומילים לא ישנו
את זה, מעשים כן.

טעות.

זה לא חינם, וזה מאוד מזיק לי. <לי אישית לפחות>

על החינמיות אני מעדיף להשקיע את המחשבה שלי בחשיבה ביקורתית ולא בתלות. וזמן חביבי, זה כסף.

ועל מזיק לי או לא?
בטח שזה לא יהרוג אותי לנהאמין באלוהים.
אבל לבוא ולהגיד לא מצאתי אף תשובה ללמה אני קם בבוקר ואחרים לא
לדעתי זה חוסר בחשיבה ביקורתית.


במקום לצאת ולחפש - למה לעזזל אני קם בבוקר ואחרים לא? (אולי כי הם חולים? אולי כי הם זקנים, ופשוט חלשים מדיי ומחזור החיים שלהם הסתיים? אולי זה באמת אלוהים...) אתה יושב ואומר - אהה זה בטח אלוהים. הריי "זה חייב להיות אלוהים"


זה חייב להיות אלוהים?

תחשוב על זה

וזאת החלטת ע"י בחירה באמונה שחייב להיות אלוהים.

עזוב לחשוב על האפשרות השניה בתור משהו ריאלי

תחשוב על נקודת המבט שלי כאפשרות.

תאמין שיש אפשרות שיש אלוהים
ויש אפשרות שאין
ואתה בחרת להאמין שיש.


ואל תקבע שחיבי להיות אלוהים כעובדה.

איך אתה יכול שלא להאמין שיש אלוקים כשאתה רק מסתכל סביבך?! מי ברא את העולם?! את האדם הראשון?! כשהולכים נגיד לטיולים ורואים את כל הנוף המהמם שיש פה בארץ- איך אפשר לא לחשוב שרק אלוקים היה יכול לעשות
את זה?! וכן, זה שאתה קם כל בוקר זה רק בזכותו!
אם אתה לא מאמין אז זו זכותך, אבל תנסה לחשוב על זה...

השאלה איך אפשר שלא להאמין?
זה נשמע לי כמו פרסומת זולה לאלוהים <וזה לא בטוןפ מזלזל>
פשוט את לא מציבה לי שום עובדה.

את רק שואלת אותי איך אפשר שלא להאמין?

אפשר. אני הסתכלתי על הנוף הזה ושאלתי את עצמי על האדם הראשון.

והעלתי מלךיארד ואחת אפשרויות

שאחת מהן היא שיש אלוהים,, והוא עה את כל זה

אבל פשוט האפשרות הזאת. בגלל מה שהפכו את אלוהים להיות <ואני מאמין שזה היה כך אז ומתמיד> גורם לי לא לרצות להיות חלק מזה.

מה זאת אומרת?
זאת אומרת שגם אם אלוהים יצר את מה שיש סביבי, את האדם הראשון וואטאבר.
אני לא מאמין שיש לזה כל סוג של קשר אליי.

שהוא מחזיק אותי
שהוא אחראי לחיים שלי.

אני האלוהים של עצמי
אני אחראי על עצמי ועל מעשיי

לא מאמין באלוהים שקובע לי מה יהיה - אני קובע מה יהיה לי
לא מאמין בגורל שמונע ממני לקחת אחריות - עשיתי משהו אני צריך להשלים אעם זה שהוא קרה ולא להאשים את הגורל. ובכלל, לא לחפש אשמים, לחפש מה לעשות
לא מאמין ברוחות שהן דבר מאוד ממוסחר שרק בא להפחיד <לדעתי>
לא מאמין בראיית עתיד\נביאות - כי אני קובע לעצמי את העתיד ולא צריך אף אחד שיידע אותו. אם אני קובע אותו אף אחד לא יכול לקבוע אותו שבילי.

רוב הדברים שקורים לנו-הם אך ורק בשליטתינו!

10% מהחיים שלנו, הם מה שקורה לנו. 90% מחיינו מורכבים מדרך תגובתיינו. לְמה הכוונה?
לרב אין לנו שליטה על 10% מהקורה לנו. איננו יכולים למנוע ממכוניתנו מלהתקלקל.
אם טיסה שלנו תגיע מאוחר, הדבר יהרוס לחלוטין את לוח-הזמנים שלנו.
כשנהג "חותך" אותנו בתנועה הסואנת, על 10% מכך אין לנו שליטה. על 90% יש לנו שליטה.
כיצד? בעזרת תגובותינו.

אתה קובע את 90% הנותרים. כיצד? על-ידי תגובתך.
אין לך יכולת "לשלוט" ב"אור האדום" ברמזור. אך אתה יכול לשלוט בתגובותיך.
הנה דוגמא:

אתה אוכל עם משפחתך. בתך שופכת כוס קפה על בגדיך. אין לך שליטה על מה שקרה כרגע. מה שיקרה עתה תלוי בתגובתך. אתה מתרגז ומקלל. אתה גוער בה ונוזף בנוקשות. היא בקושי עוצרת את דמעותיה. אחרי כן אתה מתפנה לגעור בבת-זוגך על שהתרשלה והניחה את כוס הקפה כה קרוב לשולי השולחן. מלחמת מלים קצרה מתפתחת. אתה רץ לחדרך ומחליף את חולצתך. אחרי כן אתה מבחין שבתך כה הייתה עסוקה בבכי שטרם הספיקה לסיים את ארוחת הבוקר ולכן לא הספיקה להתכונן בזמן ליציאה מהבית, ואיחרה להסעה לביה"ס. אתה ממהר למכוניתך ומסיע את בתך לבית ספרה. בשל איחורך אתה "מרביץ" מהירות מעל המותר בשטח בנוי, "נתפס" ע"י שוטר תנועה, מפסיד 15 דקות יקרות ו-250 ₪ קנס +4 נקודות ומגיע סוף-סוף לביה"ס. בתך רצה למסדרון ביה"ס מבלי להיפרד ממך... כשאתה מגיע באיחור של 20 דקות לעבודה אתה נזכר שבגלל המהירות שכחת את תיקך בבית. יומך החל ממש נורא. ככל שהזמן עובר נראה שהכל הופך לגרוע וגרוע יותר ויותר. אתה לא יכול לחכות כבר לשוב הביתה.


כשאתה שב כבר, אתה מוצא שנתקע טריז ביחסיך עם רעייתך ועם בתך. מדוע? בשל תגובותיך בבוקר.
ומדוע היה לך יום נורא:
<א> האם הקפה גרם לכך?
<ב> האם בתך גרמה לכך?
<ג> האם השוטר גרם לכך?
<ד> האם אתה גרמת לכך?

התשובה הנכונה היא <ד> אתה גרמת לכך.
לא הייתה לך כל שליטה על מה שקרה עם כוס הקפה. תגובותיך בחמש הדקות הן שקלקלו כליל את יומך.
פשוט אנשים משלים את עצמם שהכל בגלל שאלוהים רצה שככה זה יקרה.לא. ממש לא!

מה יכול היה לקרות וכדאי היה קורה?
קפה נשפך עליך. בתך עומדת לבכות.
אתה אומר: "לא קרה שום דבר חשוב, רק להבא היי זהירה יותר. בסדר?"
אתה הולך לחדרך. אתה מחליף בזריזות את חולצתך המוכתמת בחולצה אחרת, לוקח את תיקך, חוזר לחדר האכילה ממש בזמן שבתך עולה כבר להסעה. היא מסתובבת כלפיך ומנפנפת בידיה לשלום.
אתה מגיע חמש דקות מוקדם מהרגיל לעבודה ומברך את כולם ב"שלום", הבוס שלך מחייך ומעיר איזה יום יפה היום.

הבחנת בהבדל?
שני תסריטים שונים. שניהם החלו באותו יום. שניהם הסתיימו בצורה שונה.
מדוע? בשל תגובותיך!
באמת אין לך כל שליטה על 10% מהקורה.

אך שאר 90% הם תוצאת תגובותיך.

מה שאומר שכן, אולי ב-10% האלה אלוהים אחראי. או אולי משהו אחר? לא יודעת. לדעתי, זה לא אלוהים. אבל זה לא משנה, ה-90% האלה תלויים אך ורק בכם!
פשוט אנשים חושבים שאלוהים הוא זה שגורם ל-90% האלה ולא יכל לקרות שום דבר אחר! אתם אחראיים על המעשים שלכם! לא אף אחד אחר!

רק לא זכרתי איפה קראתי את זה.

זה נקרא "לקיחת החלטות". ובעיקר "לקיחת אחריות".

חלק (ואני מדגיש חלק! כי זה שונה מאדם לאדם) מהאנשים מאמינים כי דברים ש-הם- גרמו להם נעשו ע"י החלטה של אלוהים. ובגלל זה התוצאה הייתה גרועה וזו טעות! זו החלטה שלהם, ושלהם בלבד <ואני מדגיש בפעם המליארד ושבע עשרה. לדעתי>

ולגביי ה-10% הנותרים?
אלוהים גורם להם?
הגורל גורם להם?

אף אחד
אבל א ף אחד לא יוכל לענות על זה.
פה זה עניין של בחירה במה להאמין
ואני בחרתי להאמין שלא אלוהים גורם להם אלא פשוט אלו חלק מה-90% שיש לאנשים אחרים שהם בחרו לא נכון <ביתך ש]פכה עליך קפה כי לא נזהרה - משמע 90% משלה נכללו בתוך ה-10% שאתה לא יכול לשלוט עליו.

אני דגם מאמין שאמונה באל מפתחת חוסר בשאלות - כמו למה זה קרה? להגיד שאלוהים רצה שביתך תשפוך עליך קפה במקום להגיד שביתך שפכה עליך קפה ועליך <מבחירה שלך אגב, 90%> ללמד אותה להזהר יותר להבא. <למרות שבמקרה הספציפי הזה בד"כ הבת תלמד בעצמה... אבל לא להתחכם עם אנלוגיות P:)

אנשים טובים שעושים מעשים טובים ועוזרים לאנשים זה עושה הרגשה טוב וזה עושה טוב לעצמם זה לא חייב להיות שטוב להם רק מבחינה כספית אבל יש דברים שקצת יותר חשובים מכסף