אבל כנראה שגם לא הייתי צריך.

זה לא משנה מה קרה מה שמשנה זה שאת שלמה עם זה שאת אחרי זה ולא חוזרת לזה.

לי זה נשמע כמו געגועים וזה טבעי ובסדר.


אבל ברור לך שזה נגמר ועבר. ותזכרי את זה


אפילו שאת מתגעגעת. יש סיבה לזה שנפרדתם, זכרי אותה ואל תשלי עצמך במחשבות הגעגועים למה שהיה אלא היי ריאלית ותמשיכי הלאה.


והוא? הוא ישאר כזיכרון

*מוגש כהצעה בלבד!*

תחשבי על זה ;)

אני מכיר מצבים כאלה, אני גם הייתי במצב כזה, נדלקתי על המפקדת שלי בגדנ"ע,
וידעתי שזו אהבה אסורה, כי גיליתי מאוחר יותר שהיא דוסית, והיא גרה ברעננה,
ואין לי כוח לנסוע לשם כל הזמן, יש גבול, ועוד ימי שישי בערב לא אוכל להיפגש
איתה כי היא בטח תדליק נרות ותעשה דברים כאלה ואחרים של דוסים.


זו הייתה דוגמא סתמית,
לגבייך,
אם את יודעת מלכתחילה שזו אהבה אסורה, למה התחלת אותה...?
הרי את יודעת שיש אנשים בגיל שלך, או שזה לא מדובר על גיל גבוה יותר?
אולי המוצא שלו לא מוצא חן בעינייך?
לא חשוב, כל דבר שבעינייך נראה אסור, אל תתחילי עם זה אפילו, כדי שהעניין
לא יסתבך, נדלקת על מישהו, אוקיי, קורה, אבל תדעי שיש עוד המון המון, המון
אהבות שכן מותרות, וכאלה שעוד כן יצליחו לך, תהיי בטוחה בזה,
אני יודע שקשה לשכוח מישהו שהיית בחברתו כל כך הרבה זמן, מישהו
שחשבת עליו במשך תקופה מאוד מאוד ארוכה, אבל תדעי שאין ברירה אחרת.

תמיד תדעי, תמיד תזכרי שאת, עם איך שאת נראית ועם איך שאת מדברת
וכל האופי הזה שלך, עוד מיליונים של אנשים ירצו אחת כמוך בחברתם,
תהיי בטוחה בזה, תנסי כמה שפחות לחשוב עליו, ותדעי שאיתו שומדבר
לא אמור לצאת לך, או שלא כדאי שיצא לך איתו משהו, הסיבה בגללה זה
אסור, רק את יודעת אותה, אני לא יודע.

אם כתוב לי שלט על גשר "הקפיצה מהגשר אסורה בהחלט!!!", אני יודע
שאסור לקפוץ, כתוב במפורש, א-ס-ו-ר ל-ק-פ-ו-ץ-!-!-!,
אז למה שאני אנסה לטפס על המעקה? מי האידיוט שיעשה את זה? הרי כתוב
שאסור לעזאזל לקפוץ אז אני צריך לנסות ולעמוד על המעקה? אסור,
זה שטותי ורק אנשים שלא חושבים יעשו את זה.

את שחר, בנאדם שכן חושב, ובפעם הבאה תנסי קצת יותר לחשוב לפני שאת
מתחילה משהו עם מישהו, תדעי מראש שאם זה אסור, אז אל תתקרבי, תתפסי
מרחק, תתקרבי לאחרים, ובטוח עוד יצא לך זנב ארוך של בנים שמזדנבים
מאחורייך ומחפשים אותך, אולי אפילו יש עכשיו כאלה ואת פשוט לא יודעת
עליהם (-:

תהיי אופטימית, הכול יבוא, הכול יבוא בזמנו,
טוב שחרצ'יק?

אם יש לך חרטות ותהייה לגבי מה היה קורה אם היינו ממשיכים
זה אומר שאת לא שלמה עם עצמך..
תבררי עם עצמך מה בדיוק את מרגישה
ותעשי עם זה מה שאת חושבת לנכון לעשות,
ואם בזה את מתקשה..את מוזמנת לבוא לפה..להשים את הקלפים על השולחן
ונעזור לך להחליט עם היתרונות והחיסרונות שיש בכל פיתרון:)
וככה יהיה לך קל יותר להחליט שהכל בהיר יותר

מה זאת אומרת לשים את הקלפים על השולחן?!

לגבי כפיר..תודה.
לגבי גרשון..אא.. לא יודעת מה להגיד לך!

ולגביף..קלפים על השולחן?
אני לא יכולה להרשות לעצמי לגשת לאחור,להסתכל על זה שוב.פשוט לא יכולה.:|
אבל מצד שני אם אני חושבת על זה וכותבת זה אומר שאני לא הכי שלמה עם עצמי.
מה בדיוק קורה לי?!

גרשון אני הבנתי.
אבל עכשיו מה זה משנה למה נכנסתי לזה?אני כבר מחוץ לעסק.
נכון,עשיתי טעות.
אבל מצד אחד אני לא רוצה להסתכל לאחור ולהיכנס לזה שוב.
אבל כשאני פתאום רואה אותו,משהו לא מסתדר לי!

אם הייתי יודעת,הייתי אומרת לכם.
אני פשוט לא מבינה בעצמי..
בגלל זה פניתי אליכם!

אחרת איך אוכל לעזור לך...?

מה את מרגישה? שאת אמורה להיות איתו? שהוא חסר לך? מה...?

לא!
ממש לא. גרשון.
אני לא חושבת ככה,אני לא מרגישה כלום.
אני פשוט ראיתי אותו אחרי המון זמן שלא ראיתי אותו. וכזה ואיי לא יודעת.
עובדה שזה עשה משהו.......

כי בנאדם אחר היה מתייאש ממזמן (:

זה עשה לך מה...?
את אמורה לדעת מה את מרגישה, אולי קשה לך להודות או משהו, או קשה לך להגיד.

אם לא ראית אותו הרבה זמן ואז פתאום הוא בא מאיפה שהוא,
כנראה שפשוט נזכרת בכל מה שהרגשת אז, נזכרת... הזכרונות רודפים אותנו
כל הזמן, אבל אסור לתת לעבר לשנות לך את העתיד, למרות שהעתיד תמיד
מושפע ע"י העבר, אבל הזכרונות זה משהו שעבר, צריך להמשיך להסתכל הלאה,
במצב בו את נמצאת עכשיו זה עוד פשוט, יש מקרים שהעבר כל כך מכביד על מישהו
שזה פשוט שורף...

גרשון אני באמת מקווה שאתה צודק..:/

נקווה שגם הפעם!
אני סומכת עליך!

אל תתני לעבר להשפיע עלייך, למרות שהעבר משפיע עלייך.


ואני רוצה לקחת אותך לכיוון אחר

קודם כל. סליחה גרשון על הביקורתיות, אבל אני לא רוצה להאשים אותך שעשית את זה

עשית את זה
ואין לי ספק שאת לא מתכננת שזה יקרה שוב ולמדת מהטעות

זה לא משנה למה מהתחלה נכנסת לזה. ממש לא
מה שכן משנה זה שנדע מה באמת הבעיה

בינתיים אנחנו דנים בזה שהיית באיזשהו קשר
ואת לא רוצה לחזור אליו.


אם ככה אני לא מוצא פה שום בעיה, שום סיבה שתגרום לך להשבר להרגיש רע ולפנות אלינו

בואי ספרי לי, מה קרה לך, שגרם לך לשוב אל אותם זכרונות.

הרי ברור לך כבר שלשם את לא רוצה לחזור.
אז...
מה בעצם הבעיה?
איפה את תקועה?

אם לא נוח לך לדבר על זה פה
kifekf@walla.co.il
המסנג'ר שלי.

דבר ראשון תודה.
זה מה שניסיתי להסביר פה לכולם!
זה היה.עבר.עשיתי טעות. לא משנה אני לא רוצה לחזור לעבר.
אבל הקטע שראיתי אותו ומדברים איתי עליו זה מה שגורם לי לחזור לשם.
אתה מבין,אנשים מחזירים אותי לעבר בכל מיני דרכים.
לא בזה שהם מעלים את מה שהיה ואת הטעות.
אלא שהם מדברים עליו,שאני רואה אותו ובכל מיני דרכים צדדיות,לזה אני מתכוונת.
אני לא אומרת שאני מרגישה כלפיו משהו,ממש לא.
אבל זה מציק לי. משהו מציק לי בפנים שקשור אליו.
ואני לא יודעת למה..
ומה לעשות..
ופה אני תקועה!

אל תגיד את זה,כי אני לא!!

את פשוט לא היית שלמה עם מה שעשית.. כי אולי כן היו לך רגשות אליו,
וזה רק עשה לך רע כשאחרים באו והרחיקו בינכם...

אולי את ככה עדיין חושבת עליו בגלל שהוא כן חשוב לך במידה מסויימת.. לא בתור אהבה, אולי כידיד או כ"חבר לעבודה"

עצב,שמחה וכו'
ואם ראית אותו בטלויזיה כניראה דאגת לו או ריחמת עליו (לא יודע בדיוק מה)(חיל?!)

ואם את אומרת שהוא פגע בך(לא ממש הבנתי) ואת מרגישה מה שאת מרגישה זה אומר שיש לך לב רחב.