|
fuck you | תאריך: 17.08.06 - שעה: 13:36:35 |
חבר מתאריך: 02.04.06 - שעה: 19:57:10
1,052 הודעות.
|    |
|
#38993, "time of your life-פרק 10"
|
האאאא לכם!
----------------------
time of your life-פרק 10
Lipgloss Lies, doin the time.
Never gonna miss what I left behind.
If I get the chance I'll do it again.
I wouldn't change it! Change it!
Change It! Change It!
"מה??? אבל איך זה יכול להיות? אני הייתי מחוץ לחדר כש... זה פשוט לא יכול להיות! הרופא אמר שזאת הצלחה של 100%!! איך?? מה?? אפשר הסבר פה קצת...?!" הייתי בהלם! דבר כזה פשוט... אני לא מאמין!
"קודם כל תירגע..." קטעתי אותה באמצע, "איך את מצפה שאני אירגע?! הרגע התברר לי שיש לי עוד ילד! איך את רוצה שאני אירגע? ילד בן...9 שבחיים שלי לא פגשתי! אני לא כ"כ יכול להירגע!" לא צעקתי את זה, אבל אמרתי את זה דיי...באופן כזה שהיא תקלוט מספיק טוב שאני ל-א יכול להירגע! "קודם כל זאת ילדה..." שוב קטעתי אותה "אז איפה היא?! למה היא לא איתך? הסבר, ומהר!" "אם תיתן לי זמן להסביר, אני גם אוכל!! אז זהו...זה לא שההפלה לא הצליחה...היא בכלל לא נעשה..." אני לא יכול לתת לה לסיים משפט מבלי לקטוע אותה, כי זה פשוט ממשיך לבוא בבום!!!! "מה?!?!?!?!?!?!" "אם אתה רוצה לשמוע הכל, תפסיק לקטוע אותי!!" היא אמרה ונראה היה שהיא התחילה להתעצבן. "תראה, נכנסתי לבד לחדר, נכון?! אז...למרות שידעתי את ההשלכות שיש לזה, לא רציתי להפיל. אל תשאל למה, פשוט לא רציתי. זוכר שגם אמרתי לך ש...ההוא בוילה...עשה בי מה שעשה?! אז הוא היה בטוח שזה שלו, אז הוא פשוט... הוא אמר לי להפיל והכל, אבל אני ממש לא רציתי, כי...זה ממך! לא ממנו! אחרי הרבה מאד ריבים שהיו לי איתו, הצלחתי לשכנע אותו שאני לא מפילה. אחרי משהו כמו חצי שנה-שנה, פשוט לא ידעתי את הזמנים, הוא לקח אותה, ומסר אותה לאימוץ. אחרי הרבה מאד מאמצים, שכנעתי את אחת המשרתות לבדוק במשרד אימוץ או מה שזה לא היה לאן היא נמסרה, אבל זה היה פרט חסוי, כמובן. אז ביקשתי ממנה להתחזות אליי, נתתי לה מספר ת.ז והכל שרק תברר כבר לאן! היא ביררה. אני לא יודעת איזו מין משפחה זאת, אני רק יודעת את הכתובת שלהם, מלפני 8 שנים. לא יכולתי לצאת מהבית ההוא, הוא פשוט לא נתן לי!כשהגעתי הביתה סיפרתי את זה לסטפני כ"כ מהר ואמרתי לה שתבוא איתי אבל היא אמרה לי שקודם כל אני צריכה להירגע וכל הבולשיט הזה! עד שהיא סוף סוף הרגיעה אותי, אז היא אמרה לי לדבר על זה איתך ב-4 עיניים ורק אז ללכת לחפש אותה. היא אמרה שאנחנו צריכים לעשות את זה ביחד. יש בזה משהו..." בכל הזמן שהיא דיברה ישבתי והלסת שלי פשוט הייתה על הריצפה! "אוקיי, יש לה שם? או שלא את נתת לה אותו?" היא אמרה במין הקלה כזאת "זה הדבר היחיד שיכולתי לעשות, קראתי לה על שמך...בערך. אנני." עדיין הייתי בשוק מכל העיניין הזה. "אז...עוד שאלה קטנה, וממש חסרת חשיבות... מה לעזאזל אנחנו עושים פה עדיין?! בואי נצא, עכשיו!" היא עצרה שניה ואז אמרה "אז זהו... ש... הם לא כ"כ גרים במדינה... ז"א אז, בכתובת רשום שהם עברו איזה חודש אחרי לישראל. אבל אני לא רוצה לטוס לישראל, סתם כשזה לא בטוח בכלל שהם גרים שם עדיין." יש משהו במה שהיא אומרת "את צודקת, אבל לא אכפת לי לטוס לשם לחינם ואז לברר איפה הם גרים ומשם לטוס עד קצה העולם אפילו! אני עכשיו הולך לארוז, וככה גם את! לא מפריע לי גם לשלם על הכל, יש לי מספיק! הלהקה והכל... אני אסביר לך בדרך. את עוד פה?!" והיא בבהלה קמה מהר וכמעט נפלה מהכיסא. תפסתי אותה וחייכתי. היא חייכה אליי בחזרה ואז יצאנו לכיוון המכונית. הסעתי אותה אליה הביתה ואני נסעתי אליי הביתה. הסברתי הכל לאן והיא הייתה פשוט בהלם. בדיוק כמוני. ושוב היא חשבה שאני אעזוב אותה בשביל ג'ואי ושוב הסברתי לה שאני בחיים לא אעשה דבר כזה! ארזתי כמה דברים, ממש מהר, נפרדתי מג'יימי ויצאתי. אין לי מושג כמה זמן אני אהיה שם, אני אהיה שם כמה שיידרש, עד שאני אמצא את אנני! יצאתי למכונית עם המזוודה, כי לא היה לי זמן לארוז. הכי הרבה אני אקנה שם כבר משהו. הגעתי לג'ואי והיא גם הייתה כבר מוכנה, עם הכתובת ביד שלה. הגענו לשדה התעופה והייתה לנו עוד שעה וחצי עד הטיסה. אז פשוט התיישבנו על הכיסאות שהיו שם ודיברנו. "אני רוצה לשמוע את...הכל בערך על מה נסגר עם הלהקה שלך!" היא אמרה. התחלתי לספר לה הכל, ולפני ששמנו לב עברה שעה וחצי. עלינו על המטוס ושם נרדמתי.
*נקודת המבט של ג'ואי*
אני לא יכולה לשבת לידו מבלי להסתכל עליו ושהכל יחזור אליי! אולי פשוט עדיף שאני אלך לישון... יש לנו איזה 12 שעות טיסה.
*5:45 שעות לאחר מכן*
התעוררתי, לא יכולתי לישון יותר. פתחתי עיניים וראיתי את איאן יושב ובוהה בי. הוא ראה שהתעוררתי וישר הסיט את המבט שלו ממני, ואז אמר "בוקר טוב לך..." התיישבתי נורמלי ואמרתי "בוקר טוב... מתי קמת?" "לפני איזה שעה..." וככה כל הטיסה עברה בשיחות חולין או בדברים שהשתנו מאז שעזבתי, לא משהו שאתם לא יודעים.הזמן עבר והגענו לשדה התעופה בישראל, ב...תל אביב... בקיצור, הכתובת הראתה לי על עיר בשם עפולה... משהו כזה...השכרנו מכונית ויצאנו לדרך. אנשים כיוונו אותנו וגם השלטים והגענו לשם. חיפשנו ברחובות, בבתים עד שהגענו למקום. המזוודות שלנו עדיין היו באוטו. דפקנו בדלת ומישהי מבוגרת פתחה לנו את הדלת. שאלנו אותה על משפחת...אדלר... היא לא הבינה שום דבר חוץ מ-אדלר. ואז היא פתחה את העיניים שלה וישר נכנסה הביתה, השאירה את הדלת פתוחה. הם התחילו לדבר שם בעברית, 2 אנשים. מישהו צעיר יצא אלינו ואמר באנגלית שהם עברו דירה לפני שנתיים וכתב לנו על נייר מספר טלפון. אמרנו לו תודה ויצאנו. התקשרנו וביקשנו את ... אלינה, על שמה היו רשומים טפסי האימוץ. היא ענתה ואמרנו לה שאנחנו ההורים הביולוגים אל אנני והכל ושאנחנו רוצים לראות אותה, איפה היא גרה והכל, היא אמרה לי באילת ונתנה לנו כתובת מדויקת. (כל זה כמובן אחרי שיחה ארוכה, לא שיחה של שניה וחצי.) היא אמרה לנו שיהיה יותר פשוט לטוס וזה ייקח חצי שעה ולא לנסוע 6 וחצי שעות. איאן אמר מיד שנטוס, בלי לחשוב פעמיים. הגענו לשם והגענו אליה הביתה. אמרנו לה תודה על זה שהיא הסכימה לפגוש אותנו והכל, והיא הבינה הכל. היא אמרה שהיא חיה בארה"ב 3 שנים. היא התקשרה אליה ודיברה איתה בעברית משהו ואחרי רבע שעה בערך היא הייתה בבית. הם דיברו שם ואז היא התיישבה על הספה, פשוט ישבה ובהתה בנו...
-----------------------------------
אהבתם? תגיבו! לא אהבתם? אל תגיבו!
|
|
|
משהו קצת מוזר.. מי גרה בארצות הברית ומי התישבה ובההההתהה??? (ל"ת)
