לפני כמה ימים קיבלנו כלב..ותמיד האחים שלי דיברו על זה שדוד שלי יביא לנו כלב ואני בשום אופן לא רציתי אני שונאת חיותת..!!ובכלל זה מגעיל כשזה בבית..כשהביאו אותו{בוקסר}לא התייחסתי אליו והתעצבנתי שהוא בבית..{הוא היה במקלחת ולא הייתי נכנסת לשם בלי שמישהו יוציא אותו}אבל לפני כמה ימים הוא נתקע במשהו ובכה ונחנק ואני הצלתי אותו כי הייתי לבד בבית..ושמרתי עליו כי הוא גור רק בן שלושה שבועות{בוקסר}וממש נקשרתי אליו לא יודעת בכלל איך זה קרה ואני לא מאמינה על עצמייי...אני מאכילה אותו דואגת לו שומרת עליו..רוצה ללכת הביתה לראות מה איתו..חחח אז אני די מבינה אותך..

אבל אני חושבת שעדיףף לה בכלבייה שם היא גדלה לשם היא רגילה..עם כל הכאב שבדבר תיקח גור/ה שכבר יגדלו אצלך וכך הם יתרגלו לטירטוריה {הבית שלך}שלהם..ואלייך כמובן ..לא?(;

נמממנמנמ..הם כאלה חמודיםםםם {לא כולם...}כשהם גוריםםם...
אבל הוא רועד כל הזמן מסכן=\

מה יגרום לה לא לרצות לברוח כל הזמן אליך הביתה?

אתה יודע מה ההבדל? שהיא לא תוכל והיא מאוד תצטער על זה.


אני חושב שכל עוד אתה יכול לאפשר לה את החופש ללכת לכלביה ולחזור ממנה,
ושם יש מי שיטפל בה

תן לה לבחור באופן עצמאי מה היא רוצה לעשות.

כשהיא תרצה לשהות בכלביה שתהיה שם, יש שם מי שמטפל בה לא?

כשתרצה להיות בבית - היא יודעת את הדרך חזרה!


נ.ב
מומלץ לדבר על זה עם וטרינר שמבין עניין יותר ממני...

בדוק אולי אפשרות של מסירה שלה לכלביה למשך שבועיים שלוש, אחריהם תראה איך היא מסתגלת, אולי היא רוצה לחזור הביתה
אולי היא לא מוכנה

ואז תדע בדיק מה היא רוצה....

אממ לדעתי באמת עדיף שתחזיר אותה לכלבייה, עם כמה שזה קשה ועצוב. אתה עדיין תוכל לבקר אותה מידי פעם, לא?
ובאמת תיקח לה גור אחד.. והוא יתרגל אלייך כבר מההתחלה וברור שהוא לא יברח כל הזמן לכלבייה :)