#42946, "זה.. משהו שכתבתי היום. קצת מדכא.. אבל.."
|
שסיימתי אותו הרגשתי שזה העביר בדיוק את מה שרציתי.
וזה אפילו קצת עזר לי.
בסוף זה יצא קצת מדכא.. לא נורא. יהיה טוב..OO"
אני בדרך כלל לא מפרסמת שירים.. =| זה רק השיר השלישי שאני מפרסמת. והשני שאני שמה כאן...
טוב, לפני שאני מתחרטת.
הלוואי שיהיה טוב, הלוואי שהוא צודק.
אבל מה שאני מרגישה עכשיו, זה רק פחד משתק.
הרגשה כזאת רעה, שמשהו יקרה.
מקווה שאני טועה, ושהכל סתם במקרה.
כלכך רוצה הפעם,
להיות אני זו שטועה.
להאמין שכאן, בעדר,
אוכל גם כן להיות רועה.
כלכך רוצה הפעם,
שהפחד יעבור.
שיהיה מי שיתמוך בי,
מי שיחזיק, מי שישמור.
נמאס להעמיד פנים שהכל מושלם,
רוצה שהאמת תצא לאור.
נמאס לי לשקר לכל העולם,
ואת כל הכאבים, בתוך הלב לשמור.
למה הכל מסובך ומורכב?
למה לשקר שלי יש רגליים?
למה בכל זאת זה כלכך כאב,
למרות שהבטחת שאשכח בינתיים?
למה נעלמת, אבל עכשיו אתה חוזר?
למה הכל מושלם, ובכל זאת קצת חסר?
למה אני בוכה, ואתה עכשיו צוחק?
למה זה לא נגמר, והפחד - משתק..?
one light, one mind,
flashing in the dark,
blinded by silence of a thousand broken hearts.
|
|
וואי באמת מדהים מאמי..אבל למה עצוב...תמיד שיהיה שמח נשמתי!! (ל"ת)
