יושבת לי על חוף הים
אתה מביט ולא מפסיק
יומיים אחרי אתה בא
ורוצה ממני תשובה

כל יום בלילה
מחכה לשיחה ממך
לוקח אותי אליך
ולא יודעת מה רצית

מה רצית כרגע?
שבוע כבר עבר
והיום זה נגמר
לפחות זה בא ממני
ולא ממך.

נדלקת ונכבית
אבל לי זה גם קרה
נפנוף קל ממך וזה יהיה הכי
טוב לי ולך.

(שיר שלא תבינו ממש מה היה אבל זה אמיתי)

מביטה בך מביט בי ,
שותקת שותקת יחד איתי ,
עיינים דומעות מילים אחרונות ,
דברים שחשבתי רציתי לעשות ,
ביום האתמול הינו יחד הרבה ,
עכשיו פגעת ולפצע בלב אין מרפא ,

תוהה אם אמרת אמת ,
באמת אהבתי ,
יושבת על הכסא המתנדנד ,
יש דברים בך של ידעתי ,

מרגישה אותך ולא מרגיש אותי ,
חושבת עלייך ואתה שובר את ליבי ,
רועדת שותקת באור אחרון של ירח ,
רוצה אותך אך אתה בורח ,
דברים שעשינו דברים שאמרנו ,
גורמים לי להרגיש שאני לא יודעת מה איתנו ,

תוהה אם אמרת אמת ,
באמת אהבתי ,
יושבת על הכסא המתנדנד ,
יש דברים בך של ידעתי .

רציתי לספר לך כמה אותך אהבתי,
כמה זמן לך הקדשתי, בזמן שאת נהנית עם החבר,
אני ישבתי בבית וחשבתי איך לגרום לך לאהוב אותי,
אבל את המשכת להתייחס אליי טוב רק כשאת רוצה,
ולא ידעת שגם לי יש רגשות, הרי אני לא בנאדם, נכון?

כל זמן שביקשת ממני טובה, עשיתי לך אותה,
כשביקשת ממני להפסיק משהו, הפסקתי,
אבל כשאני ביקשתי ממך לעשות לי "טובה" ולהכיר בי כבנאדם,
ולא כליצן החצר, את לא עשית לי אותה.

כל פעם שרציתי להיות איתך לפחות ל-5 דקות,
את היית עושה מה שבא לך מבלי להתחשב בזה שלפעמים זה פוגע ומעליב,
לדקה אחת אפילו לא היית מוכנה לשבת ולי להקשיב,
בזמן שאת לא מוכנה להקדיש לי דקה, אני הייתי מוכן להקדיש לך את כל החיים.

אבל עכשיו כבר הבנתי דבר אחד,
אני לא צריך להתאמץ לגרום לך לאהוב אותי, כי את לא שווה אותי,
את לא שווה את העצב והדמעות, את הכאב והדכאונות,
בבוא הזמן את תביני, שאני כבר לא אוהב אותך, וההפסד היה כולו שלך.
את תביני, שלי כשהיה צריך לא הקשבת, ועכשיו - אותי את איבדת.