#45482, "לא יכול"
|
אני פשוט לא יכול לאמר את מה שאני רוצה לאמר
זה לא חייב להיות משהו גדול, אפילו סתם דברים קטנים
סתם לענות על שאלה בכיתה
סתם לדבר עם חברים, סתם שיחה
פשוט אין לי מה לומר, דממת על-חוט
הייתי אצל פסיכולוג קרוב לשנה
לא עזר לי בכלום
למה? כי לא יכולתי לומר את מה שרציתי לומר, אפילו מול פסיכולוג, האדם שאמור לעזור לי עם הבעיה, לא יכולתי לומר
על עובדות אין לי בעיה לדבר:
"הייתי באילת יומיים ו(בלה בלה בלה)..."
"ואיך היה באילת, נהנית?"
ואני לא יכול לענות, פשוט אין לי מה לענות
"והיה משהו מעניין באילת?"
"לא ממש"
.
.
"אתה אוהב משחקי מחשב?"
"כן"
"מה אתה אוהב בהם?"
"לא יודע" ואני באמת לא יודע
קורה לפעמים גם שיש לי מה לומר ואני פשוט לא אומר את זה
אני רוצה לומר את זה, אני מאוד רוצה לומר את זה, אני פשוט לא יכול לומר את זה
אני חושב לפתוח את הפה, הוא לא נפתח, הדופק מתחיל לעלות, מתחילות רעידות בגוף, עיוותים לא רצוניים, ובמקרים קיצוניים אפילו דמעות..
זה לא רק על דיבור, אני גם לי יכול לרקוד, לדוגמא, לא כי אני לא רוצה, פשוט כי אני לא יודע מה לעשות "זה בא בטבעיות", אז לי זה לא, אם אני לא במודע אעשה משהו אני פשוט אעמוד שם ולא אעשה כלום, ובמודע מה אני כבר יכול לעשות? זה סבל ובגלל זה כבר 3 שנים לא הלכתי למסיבות - אפילו לימי הולדת של חברים שלי.
אח שלי רצה שאני אשיג לי חברה (בלי לדעת יותר מדי, הוא רק חושב שאני ביישן)
נתן לי תרגיל לבטחון עצמי: כשאתה רואה מישהי חמודה ברחוב תאמר "היי" עם חיוך ותמשיך ללכת, אל תנסה לפתח שיחה
בינתיים: 0 מ-15
פאק זה מתסכל, זה מוביל לעיתים לדכאון, ולמחשבות על התאבדות (שאף פעם לא הרחיקו לכת יותר מדי, ואני גם לא עומד לעשות את זה)
אפילו לכתוב את זה קשה לי
|
|
בעיה רצינית וקרה גם לי 
