מורה להיסטוריה ערך מבחן בכיתה.
כשבדק המורה את המבחנים, הבחין במבחן בו היו רק טעויות.
מרוב כעס לקח המורה את העט ורשם על הבחינה "חמור גדול".
כשהחזיר המורה לתלמידים את המבחנים,
ניגש אליו אותו תלמיד ושאל: "המורה, מדוע לא נתת לי ציון?"
ענה המורה: "בוודאי שנתתי, אתה לא רואה?"
"לא", השיב התלמיד, "אני רואה שרק חתמת..."


מורה אחת שואלת את התלמידים בכיתה איזה תרופות הם מכירים.
עונה יוסי: "אני מכיר אקמול שמשמש בתור משכך כאבים."
קופץ דני: "אני מכיר את אדויל - זו תרופה או סירופ נגד כאבי גרון."
צועק מאיר: "אני מכיר ויאגרה."
שואלת המורה: "למה היא משמשת?"
עונה מאיר: "נגד שילשולים."
שואלת המורה המופתעת: "מה גורם לך לחשוב כך?"
משיב מאיר: בכל לילה אני שומע את אמא אומרת לאבא: "קח את הכדור כדי שהחרא הזה יתקשה כבר..."



"אני מופתע", אמר בעלה של המורה ללשון,
כאשר שב לביתו ומצא את אשתו עסוקה באהבים עם השכן.
"לא ולא יקירי", ענתה המורה ללשון, "אני מופתעת, אתה נדהם".




יום אחד מנהל בית הספר החליט לבחון את רמת השיעורים בבית ספרו.
הוא נכנס לכיתה אחת והתיישב ללמוד עם התלמידים,
ובדיוק באותו היום המורה הגיעה בחצאית קצרה מאוד.
המורה כתבה משפט על הלוח ונפל לה הגיר אז היא התכופפה והרימה אותו.
"תקרא בבקשה את המשפט", ביקשה המורה מהילד שישב ליד המנהל.
הילד אמר, "איזה תחת!"
המורה הנבוכה אמרה לו, "תצא החוצה."
"אם אתה לא יודע", פנה הילד למנהל, "אל תעזור..."



ואחרונה לסיום...

המורה אומרת לתלמידים: "היום אני אשאל חידה. הראשון שיענה יקבל כל פרס שירצה!
המורה מספרת את החידה, ורק יוסי יודע את התשובה הנכונה.
"ומה אתה רוצה כפרס?" שואלת המורה.
"אני רוצה, ממש מת, לגעת לך עם האצבע שלי בפופיק..."
"אלוהים ישמור" המורה כמעט התעלפה.
"מה יש? איזה אסון יכול לקרות בגלל אצבע אחת קטנה?" אומר יוסי.
המורה חשבה היטב ובסוף החליטה: "אתה צודק, מאצבע קטנה שום אסון לא יכול לקרות.
אני אעצום את העיניים ואתה תיגע".
וכך היה. היא עצמה את עיניה, הוא ניגש אליה, התקרב, נגע
ולפתע המורה צעקה "אלוהים ישמור! זה לא הפופיק!"
"אל תדאגי", לחש יוסי באוזנה, "זו גם לא האצבע".

חחח, כשהסתכלתי בכותרת אמרתי בטח בדיחות מעפנות כאלה,
צדקתי.