תודו שאתם מופתעים! כן כן, מתברר שלביווס ובאטהד יש לא קווסט אחד, אלא שניים . בעוד שהקווסט הראשון (בטיפשות וירטואלית) זכה לשבחים והכרה רחבה למדי, הקווסט השני קיבל ציונים פושרים למדי למרות מחירו הנמוך. אז קודם כל, כדי שיהיה ברור "דו יו." הוא אכן לא באותה רמת משחק, אבל זה לא אומר שלא שווה לנסות אותו.

נראה כי הפעם היוצרים הלכו דווקא לפי רוח הסרט, נונ סטופ בדיחות ושטויות בלי הרבה הפרעות באמצע. אלו חדשות רעות מאוד למי שאהב לצפות באותם קטעי רוק כבד ביזארים , אבל אלו שהעדיפו לקבל את מנת ה"We Are Like..." (השלימו לבד את המילה הגסה האהובה עליכם) - ישמחו לדעת שאין פה את אותם קטעים . למרבה הצער, אין פה גם כמעט מיני משחקים, למעט משחקון אחד מגניב במיוחד בסוף, וזה בטח לא ישמח אף אחד.
בנוסף לכך, גם העלילה הולכת באותו כיוון, וזורקת את צמד המופרעים לקולג" של Highland שלא הופיע כלל בסדרה עצמה. על B&B למלא שמונה משימות שונות לפני שיכולו להגיע לטקסט הסיום. לא תמצאו כאן כמעט דמויות מוכרות, למעט דריזן (המורה ה"מגניב" שתקוע אי שם בשנות ה60"). לדמויות החדשות יש זמן מסך (מחשב) מאוד קטן, והן לא מצחיקות במיוחד. רוב הבדיחות והקטעים המצחיקים מתקיימים הודות לנטיה של ביווס ובאטהד ללכת מכות בכל הזדמנות אפשרית תוך כדי זריעת הרס בכל מקום שהם נמצאים בו. בנוסף לכל זה, היוצרים החליטו לפתוח כמעט את כל המקומות האפשריים כבר בהתחלה, מה שלא מותיר הרבה מקום לתגליות חדשות.
בשורה התחתונה,הפעם מדובר במשחק הרבה יותר קצר וקל.

עד כאן החדשות הרעות. החדשות הטובות הן שדו יו בניגוד לקודמו מנצל סוף סוף את יכולות הPC , ונראה פשוט נהדר. הגראפיקה כולה בSVGA , ועם דמויות גדולות ומפורטות לשם שינוי. אין כאן אפילו טיפה מריחה או נקודות אפורות , מהסיבה הפשוטה שאין יציאה וכניסה לעומק המסך, וכל האנימציה תוכננה מראש ל256 צבעים. ישנם גם לא מעט סרטוני מעבר בסגנון Myst שנראים הרבה יותר מגניב כשהם מצוירים. כמובן שכל זה לא יכול לבוא על חשבון שום דבר, ובמקום מוזיקה, יש בעיקר קולות רקע. (למעט בערך שלושה שירים של להקות רוק כבד).

למרות שדו יו הוא לא משחק רע, ואפילו לא קווסט רע, היה אפשר להציל אותו בקלות בעזרת עוד דיסק אחד לפחות (לפעמיים זה הכרחי) ועלילה קצת יותר מתוחכמת. אני מציע שתתנו לו צ"אנס בכל מקרה, אין עוד הרבה קווסטים מצחיקים שלא שייכים לLucasarts או Sierra.





לחץ לקריאת המשך הטקסט...




תגובות: