וואלה עכשיו אני אורז את הדברים שלי ותוך כדי נזכר במה שהיה לי ב5 ימים האחרונים.
הכל התחיל ביום אחד ששיעמם לי ודיברתי איתה באי סי קיו, גם לה היה משעמם החלטנו לצאת בליווי של כמה חברים.
ניפגשנו והלכנו לחוף הים ישבנו במקום נחמד שתינו קצת היה מענין.
ברגע שניכנס האלכוהול חיפשתי איך לבטא את הרגשות שלי, ומצאתי דרך "הילדה עם הצמות".
דרך מענינת אך מתאימה בעיקר לילדים קטנים:)......
מיסתבר שילדים לא משקרים.
למחרת קבענו להיפגש אצלה בשכונה, זה היה הפעם הראשונה והיחידה אולי בחיים שלי שצחתי ככה ונהנתי ככה.
עד שאני והיא נישארנו לבד, השמיים סגולים העצים שחורים ושקטים האוויר מריח לחות של לילה.
אבל כל הדברים האלה נעלמים מימך כשאתה נהנה, עד שהגיעה הדממה "המפחידה" התחלנו להיסתכל לשמיים
חיפשנו כוכבים, שבשעה הזו הכוכב שלי יושב בכלל לידי כמה עיוור בן אדם יכול להיות?!
הלילה ניגמר בליווי שלה הביתה, זאת היתה התחלה של דרך חדשה.
יומיים אחר כך.
ניפגשים אצלה בבית, מדברים , צוחקים, פשוט נהנים.
לאחר כמה זמן שבישבילי ניראה בערך כמו שניה הגיעו בת דודה שלה ועוד איזה חבר שלה.
גם אז צחקנו..........
הזמנו סרט, בשעת הסרט היתקרבנו אחד לשני, אך הכל ניקטע כשהורים שלה הגיעו ביחד עם שני אחים שלה.
זה הכניס אותי למין מבוכה מלוות במתח.
החלטנו לצאת לסיבוב.
ירדנו מיתחת לבינין ושיחקנו בקרב מוחות.
פעם ראשונה שאני מכיר בחורה בגיל שלי שמסוגלת ליגרום לי להרגיש שאני לא מסוגל להכל.
אמרתי לעצמי זה או כאפה או נשיקה.
נשקתי לה בעדינות על השפתיים.
החשמל שעבר בי בשעה שאני והיא היינו מחוברים מביחינה פיזית,האושר,הרגשת הבילתי שביר אך עם זאת
הבן אדם הכי חלש בעולם.
"אלי אלי שלא יגמר לעולם"
החיבוק הנשיקה המבט הכל מיתערבב עכשיו וניראה כמו עבר רחוק כמו חלום כמו מדע בידיוני.
שאלתי את עצמי ביומיים האחרונים "זה קרה?" כל כך הרבה פעמים שכבר בילבלתי את עצמי.
שאלתי את עצמי ביומיים האחרונים "זה הדדי" שאני כבר לא מכיר את עצמי.
לא אכלתי כל היום
לא ישנתי יומיים
ופיתאום לא הרגשתי את זה.
פשוט לא הייתי רעב יותר לא הייתי צמא יותר.......
ועכשיו אני שואל את עצמי" האם היא מרגישה אלי משהו?"
מקווה שכן.
אופס כבר שככתי שאני צריך לארוז.......

ממש נהנתי לקרוא<=[br/>

אלעד יא כישרון
אמרתי לך תביא לנו עוד?

עענקקתביא לנו עוד!ססוףף