מים כחולים.
שיש טהור.
לבן מכל לבן.
ריח פרחים.
סיגליות.
רקפת.
שדה חמניות ביום גשום.
ים שקט ורוגע.
כל זה מזכירה לי האהבה.
האהבה לוקחת אותך.
לעולם שכולו טוב.
לעולם אחר.
עולם של הי.
עולם שבו אתם חשים את המופלא שבכוס הריקה.
וכמובן שבכוס המלאה.
תופסת אותך בידה.
מנענעת אתכם.
בחוזק.
אך בעדינות.
בשרמנטיות.
באלגנטיות.
יום היא מנחיתה אתכם בים סוער.
ויום שיש לכם מזל.
אתם נוחתים בשדה פורח.
שקט וענוג.
שמשכר אתכם,ולא נותן לכם לחוש את סבלי העולם.
אלא להתעסק בעולמכם בלבד.
היום זה היה וורד.
ומחר זה יהיה חמניה.
אולם..
ביום אחד..
בשניה אחת..
כן כן..כמו גלים.
הכל יכול להיתהפך.
כמו סירה קטנה במים אקזוטיים ורגועים.
שברגע אחד.
בשבריר שניה.
הכל מתהפך,ולו מגל אחד בודד.
אך אם השוונו לסירה.
נשווה עד הסוף.
יודעים למה??
מכיוון שכמו בסירה גם כאן זה תלוי המון ברב חובל.
ישנו רב חובל אחד.
קר רוח.
ולא עוזב את הסירה כ"כ במהירות.
וישנו את השני שמיד עוזב,נס על נפשו,לא מסתדר עם אי נוחות.
ורוצה לחיות אך ורק במקום בטוח.
מוצק,ללא גלים וללא הפתעות.
יודעים מה קרה עם השני?
הוא נשאר ללא סירה.
וכניראה ישאר במצב זה.
אך הראשון.
שנלחם.
בקור רוח ,שראוי להערצה.
יש לו סירה.
והוא עדיין פעיל.
הוא עדיין על המפה.
כי "דג חי שוחה נגד הזרם"...
קחו פסל שעשוי משיש לבן.
צחור,מבריק ויפיפה.
מדהים ביופיו.
כ"כ מבריק,כ"כ מושקע.
עד שנהפך ליפה שברהיטים.
יודעים מה הוא היה לפני??
אבן תקועה בהר..
מכוערת ושחורה.
מטונפת,ומלכלכת את ידי הנוגעים בה...
אולם...
אט אט האומן תפס בה..
ניקה אותה.
הבריק אותה.
השקיע בה.
אט אט..
הוריד עוד גרם מפה וגרם משם..
ניקה שוב.
הבריק שוב.
אט אט החלה להיראות צורה מעומעמת.
של מעשי אומן.
האבן השחורה,הפכה אט אט,
לרהיט מדהים.
לפסל של יצור טהור ומופלא כ"כ.
שהולכת לפאר ארמונות של מלכים.
כן כן...
אותה האבן.
המלוכלכת.
המטונפת.
נמכרת במליונים...!!!
מדהימה ביופיה את כל הרואים אותה.
כך היא אהבה.
בתחילה היא קשה.
אתה בים סוער.
מנסה לפלס דרך.
לנשום עוד קצת.
ולהנשים עוד קצת.
אך אט אט...
לומדים את השני.
רואים במה אתה יכול לוותר.
ובמה השני מסוגל.
לומדים לראות את השני בעין סבלנית.
ופתאום מתחילה לצמוח.
לעינכם המשתאות.
אהבה מדהימה.
שמהממת כל אדם.
מרפאת כל חסך.
עולה על כל דמיון.
משכרת את כל החושים.
וככל שאתם מלטשים אותה.
כך היא נהפכת ,לדבר עוד יותר יפה, ממה שהיתה.
ואתם איתה.
הופכים למאוהבים..
למה??
בגלל שהיתם מוכנים להשקיע.
לא ברחתם מכל גל.
ומשום איום.
אם תהיו בים.
ויבוא גל ענק.
אל תלחמו בו.
כי הוא חזק מכם.
כי הוא חכם מכם.
פשוט הורידו את הראש.
הוא יעבור .
ואתם תמשיכו להיתקדם.
אבל הכי חשוב....
שאתם מורידים את הראש..
תורידו אותו כשאתם תופסים אחד את השני.
כי והיה ולא?...
תמצאו אתכם ..
במצב של אומנם....
ששרדתם את הגל.
אך אתה תהיה פה והיא שם.
לכן בידים חבוקות.
כך תשרדו את הגל.
ותשארו ביחד.
כי אחרי הכל...
אחרי היום..
יש גם את המחר.
אליה.
נ.ב.
אליה יקירי...
מוקדש לך.
אתה זה שלא זכית באהבה.
קבל ממני אהבה.
ומכל הקוראים הנהדרים.
מאחל אליה.... :(
[/IMG

זה נראה יותר כמו משחק האסוציאציות מאשר שיר

עכשיו אני לא מדבר בטון של בואנה זה לא שיר

כי השיר שלך מדהים! באמת שהוא מדהים אני ממש אהבתי! <בעיקר את זה שיש לו המוןן פואנטה וזה דבר שקשה למצאו בשירים היום>

אבל הוא נראה כמו שורה שמזכירה שורה שמזכירה שורה -> משחק האסוציאציות<=[br/>
איליה בייב אני לא צריך להגיד לך להתעודד. אתה יודע שיש מחר
ומחר יהיה טוב

רק תמיד תזכור במצבים שרע לך - שאתה זה שצריך לעשות לעצמך טוב. ואתה יכול לעשות לעצמך טוב ועד שלא תתחיל לעשות לעצמך טוב - כנראה שלא יהיה לך טוב.

בהצלחה[=

אני כותב.
אני לא כותב שיר.
מחזמר.
תסריט.
אני כותב מה שהלב שלי אומר לי לכתוב.
"הלב זה המילים היד היא הלחן"...

כן להציב לך מטרה

אתה כותב כל כך מדהים!
נסה לבנות שיר, עפ"י מבנה של שיר, ועפ"י כל האמצעים <בלה בלה>
אתה יכול להתייעץ בסופר\מורה לספרות בנוגע לכך<=[br/>
אתה באמת כותב מדהים - תתפתח!

ברגע שאלמד,אני יכהה את הרגש הבתולי של האומנות.
ככה אני חושב.
אני מעדיף לנצל את מה שאני יכול ולא מה שילמדו אותי לעשות.
קצת מוזר אני יודע.
אליה.