סיפורי האישי, חלק 2:
לפני שאתם קוראים אז תקראו את החלק הראשון כמובן!!!
לא יכולתי לחכות ליום ראשון כדי לכתוב כי אני חייב להוציא את מה שבלב...
נ.ב. (השם שלי בסיפור הראשון הוא "maor ben namer" כי לא הצלחתי להתחבר.

אז במקום לכשכש לכם בשכל אני יתחיל לכתוב:
הייתי בחלק של איך היא הגיבה, נכון? יופי.
אז היא אמרה לי שהיא לא כל כך רוצה שנהייה יחד מכיוון שהיא רק עכשיו עברה לבית ספר החדש שלה ויש לה חברה אחת ממש טובה והיא לא רוצה לפגוע בה, היא פחדה לפגוע בה בגלל שהילדה הזאתי אהבה אותי, ואני לא ידעתי מזה...
אז התחלתי להסביר לה שהחברה שלה לא תשנא אותה בגלל זה ושלפחות תדבר עם הילדה שאוהבת אותי, אז היא אמרה שהיא לא רוצה וזה וכל מיני זיבולי שכל, אז אמרתי לה את יודעת מה לפחות נשאר ידידים... כי הבנתי שזה כבר לא ילך לי והיא אמרה שבשמחה, ובמשך חודש מאז היא והילדה שאוהבת אותי (לא ידעתי שהיא אוהבת אותי)ואני היינו יוצאים כל יום או שהיינו יושבים בבית של מישהו בקיצר הידידים הכי טובים שיש, ממש כמו בסרטים חחח, ואז כחודשיים אחרי שכבר היינו ידידים (בערך) אני התחלתי עם מישהי אחרת שזאת בעצם היית הזאתי שאהבה אותי (ואני עדיין לא ידעתי מזה) בקיצור, לקחתי אותה לסרט ובסרט את יודעים מה קורה כבר, עושים דבר לא כל כך צנועים אם אפשר להגיד את זה ככה, ומאז הייתי חבר של הילדה שבעצם אהבה אותי ממזמן ואני לא ידעתי את זה, והסיבה שלא ידעתי את זה היא שכל פעם שהייתי מדבר איתה היא הייתה מספרת על איזה בן חמוד שהיא ראתה או שהתחיל איתה...
ואז שהיינו יוצאים עם הזאתי שרציתי להיות איתה בהתחלה לא היה נעים לה וחברה שלי אמרה שזה ממש לא מפריע לה ודוגרי גם לי לא, וכל הזמן היא אמרה לי "בבקשה תשיג לי מישהו נורמאלי" כי כל החברים שלה היו חארות של אנשים, ובקיצר אחרי כמה זמן בערך חודש התחלתי לצרף לחבורה שלנו עוד איזה ילד מהכיתה שלי שדוגרי אין עליו הוא אחד הגברים למרות שפעם לא הייתי מסתובב איתו, ועכשיו הוא נדלק על הידידה שלי והוא רוצה לצאת איתה אז שאלתי אותה סתם כזה, "מה את חושבת עליו" והיא אמרה שהוא חמוד והכל אבל לא ממש בא לה להיות איתו, ועשיתי כזה סבבה כאילו שאני לא יודע שהוא רוצה להיות איתה... וכל הזמן הוא שואל אותי "בתור הידיד הכי טוב שלה מה אתה חושב שהיא חושבת עליי" ואני לא יודע אם להגיד לו או שלהמשיך לשכנע אותו שינסע כמו שאני אומר לו עד עכשיו... מצפה שמישהו מפה יעזור לי אחרי ששפכתי את ליבי כאן...
תודה מראש על הזמן שהשקעתם בשבילי!!!

שינסה! אולי באיזה שהוא שלב הם כן יתקרבו, והיא כן תתחיל להרגיש משהו כלפיו, אפילו אם עכשיו היא לא...

סבבה אחי אני יגיד לו שינסה כמו שאני אמרתי לו עד עכשיו, אבל הוא לא ממש יודע מה להגיד לה אז אמרתי לו שיזרום איתה ושלא יחשוב כל הזמן על מה שהוא הולך להגיד לה... זה באמת יהיה כדי מה שאני אומר?

(ואני בת, לא בן!)
ותגיד לה גם שתזרום עם זה!

>סבבה אחי אני יגיד לו שינסה כמו שאני אמרתי לו עד עכשיו, אבל
>הוא לא ממש יודע מה להגיד לה אז אמרתי לו שיזרום איתה ושלא יחשוב
>כל הזמן על מה שהוא הולך להגיד לה... זה באמת יהיה כדי מה שאני
>אומר?

כן

יש כזה דבר עדיין לא רוצה.


לא רוצה?
שיגרום לה לרצות.

אני לא מתכוון בדרך שתסכן אותו עם החוק (ואיתי!)
אני מדבר על זה שהוא יבוא וישחק איתה קצת. שיגרום לה להמשך אליו.

ושלא יעשה שום דבר
אבל שום דבר
דרכך.


זה בכלל לא צריך לעניין אותו -"מה היא חושבת עליו"- מה שצריך לעניין אותו זה מה הוא רוצה לגרום לה לחשוב עליו
ואח"כ איך הוא עושה את זה.

כן, שהוא ינסה. להפסיד אין לו מה, נכון?
שיזרום עם זה.. יגיד לה מה הוא ירגיש..
ואנחנו נקווה שבאמת יצא משהו טוב :)

fuck you מצטער לא שמתי לב...

וkifkef קודם כל לפני שהוא יסתבך עם החוק הוא יסתבך איתי למה אני מת על הילדה הזאת ואין עליה, הוא ילד ביישן וכל הזמן אני אומר לא שיזרום ושיתקרב אליה כמה שיותר אבל הוא מתבייש...

וsweety אמרתי לו שאין לו מה להפסיד אבל הוא אמר לי שאם הוא ידבר איתה על מה שהוא מרגיש כלפיה והיא תגיד לו שהיא לא מרגישה אליו כלום אז הוא יתבייש להסתובב איתה...

מה עדיף לו?
לחשוב כל הזמן שהוא הפסיד הזדמנות (אפילו קלושה) להיות איתה??
או לדעת שהוא אמר את מה שהיה לו בלב, מה שהעיק עליו? ושהוא לא פספס הזדמנות?

למרות שהוא מתבייש, תנסה לשכנע אותו להגיד לה..
תגיד לו שלא כדאי לו כל הזמן לחשוב שהוא החמיץ איזה הזדמנות רק בגלל שהוא התבייש=\