ככחוללמרצה מפורסם התחיל סמינר באולם בו היו 200 אנשים, כאשר הוא אוחז בידו 100$.
הוא שאל: "מי מכם רוצה את השטר של ה 100$?"
כל הידיים הורמו.
"אתן לאחד מכם עוד בערב זה את השטר של ה 100$, אבל קודם כל, תרשו לי לעשות את זה..."

אז - הוא קימט לחלוטין את השטר, ושאל:
"מי עדיין רוצה בשטר זה?"
כל הידיים המשיכו להיות מורמות.
הוא המשיך: "ואם הייתי עושה את זה...?"
הוא לקח את השטר, זרק על הריצפה והתחיל לדרוך עליו. הרים את השטר, מלוכלך ומקומט, ושאל:
"ועכשיו..."
"מי ירצה בשטר זה?"
כל הידיים המשיכו להיות מורמות...
המרצה הסתכל על הקהל ואמר:
"אסביר לכם את הדבר הבא:
לא משנה מה אעשה בשטר, אם אקמט אותו או אזרוק אותו או אדרוך עליו, אתם עדיין תרצו את השטר כי הוא לא מאבד
מערכו. הסיטואציה הזו קורת רבות גם לנו, דורכים עלינו, מקמטים אותנו ואנחנו מרגישים שאין לנו חשיבות.
אבל, לא חשוב, אנחנו אף פעם לא מאבדים מהערך שלנו, נקיים או מלוכלים,
מפורקים או שלמים, שמנים או רזים, כלום מזה לא חשוב!
כלום מזה לא לוקח את החשיבות שלנו!
החשיבות שבחיינו היא אינה איך אנו נראים, אלא במה שאנו עושים ויודעים!


ועכשיו:
תחשבו היטב ותחפשו בזיכרון שלכם:
1. שמות של 5 האנשים העשירים בעולם.
2. שמות של 5 הזוכות האחרונות במיס יוניברס.
3. שמות של 10 זוכי פרס נובל.
4. שמות של 5 זוכי האוסקר האחרונים בפרס השחקן הטוב ביותר.

איך הולך? רע לא? קשה לזכור?
אל תדאגו. אף אחד מאיתנו לא זוכר את הטובים של אתמול.
המחיאות כפיים נעלמות!
הפרסים מעלים אבק!
המנצחים נשכחים!

עכשיו, עשו את הדבר הבא:
1. ציינו 3 מורים שהשאירו רושם טוב על חייכם.
2. תחשבו על 3 חברים שהיו איתכם ברגעים הקשים.
3. תחשבו על אדם שגרם לכם להרגיש מיוחד.
4. תציינו 5 אנשים שאתם איתו לאורך הזמן.

איך הולך? יותר קל, נכון?
האנשים שעושים חותם בחיינו, אינם אלה בעלי הנתונים הטובים ביותר, עם יותר כסף
או פרסים טובים יותר.
הם אותם אלה שדואגים לנו, ששומרים עלינו, שבכל מקרה נמצאים לצידנו.

תחשבו רגע, החיים קצרים!
ואתם - באיזו רשימה אתם נמצאים?
אתם יודעים?

אז תרשו לי לעזור לכם,
אתם לא בין המפורסמים, אבל אתם בין אלה שאני זוכר בחיבה כדי לשלוח לכם את המסר הזה!
מקווה שתלמדו, ותפנימו!



באהבה, גרש.ססוףף