שבתי אלייך אהובי
הודעה זו נכתבה על-ידי snoop_cat בתאריך: 12.11.06 - שעה: 16:09:41
ככתוםם ננטויי שבתי אלייך אהובי / רעות מאור ססוףף ססוףף
ששחורר הריח מוזר... הקולות מוכרים.. איפה אני? פתחתי את העיניים.. אמא? זאת את? איפה אני? למה את מסתכלת עלי ככה? את כל זה רציתי לשאול באותו רגע אבל הייתי חלשה מידי כדי להוציא מילה מהפה עצמתי שוב את העיניים הכאבים החזקים שהרגשתי לא נתנו לי לחשוב בשקט לא הצלחתי להיזכר איך הגעתי לפה ומה קרה לי.. פתחתי את העיניים ושאלתי "איפה ערן?" אמא הסתכלה עלי השפילה את העיניים והתחילה לבכות על הספסל בקצה החדר ישבו ההורים שלו מסתכלים עלי והמבט חודר אל תוך העצמות "איפה ערן?" צעקתי תוך כדי זה חזר אלי.. רציתי להתעלם מזה אבל כבר הבנתי מה שקרה הדמעות השתלטו המחנק בגרון לא נתן לי לנשום רציתי להסתתר, שאף אחד לא יתקרב אלי אבל המבטים עדיין ננעצו בי מכאיבים אפילו עוד יותר מהכאב הפיזי שהרגשתי באותו רגע
איך זה קרה? אני בכלל לא אמורה להיות פה.. אני צריכה להיות איתך אהובי הרי זה היה ההסכם שנישאר ביחד לנצח זאת הייתה סיבה.. למעשה המטורף שעשינו לא יכלנו לסבול אף אחד חוץ מעצמנו רצינו להישאר ביחד וידענו שהזמן יעשה את שלו ובסוף נישאר כמו כל סיפור אהבה אחר שנגמר לא יכולנו לסבול את המחשבה שיגיע היום והאהבה תהפוך לשנאה או לסתם אדישות אז החלטנו בלב אחד שנתאבד ביחד זה היה מטורף ושנינו חששנו אני זוכרת שבכית וחיבקתי אותך גם אני פחדתי היינו נורמליים אבל האהבה גורמת לנו לעשות דברים משוגעים
ואיך אני יסביר את זה להם עכשיו אהובי? איך אני יגיד לך להורים שלך שאתה מת בגלל שאהבנו? ואיך אני ימחק את המבט המלא בושה ואכזבה של אמי שיושבת לידי עכשיו בחדר הנורא הזה בבית חולים
"איפה ערן?" המשכתי לשאול ולצעוק למרות שידעתי את התשובה אבל זה הדבר היחיד שיכולתי לחשוב עליו למה זאת אני שפקחתי את העיניים ולא אתה אהובי? אני רוצה להיות רק איתך עכשיו אני רוצה את המבט הזה המבט המתוק שלך שתחבק אותי, את החיבוק הענק שמסוגל לעטוף את כל כולי ותיקח אותי מפה מכל הבלאגן שגרמנו .. מכל הכאבים מכל השנאה שהייתה בחדר מכל האכזבה
מלאך שלי.. איך עכשיו אני אשלים את ההסכם ואשוב אליך הכאבים רק מתחזקים הנשימות נעשות כבדות מרגע לרגע..
הציפצופים ברקע נתנו לי להבין שבאת להציל אותי שלא שחכת אותי שלא השארת אותי פה לבד
אני עדיין בהכרה אבל לא פוקחת את העיניים וברקע אני שומעת את הרופא אומר לאמי שהוא מצטער השקט משתלט על החדר ורק צפצוף אחד ארוך קורע אותו
והנה אנחנו שוב ביחד אהובי..
ססוףף ססוףף
אני אשמח לתגובות...
|
וואי איזה יופי...אהבתי מאמי!!
הודעה זו נכתבה על-ידי elior בתאריך: 12.11.06 - שעה: 18:44:08
|
ווואי את כותבת מדהההההים
הודעה זו נכתבה על-ידי רעותי:] בתאריך: 13.11.06 - שעה: 13:15:41
|
רעותי... זה ממש ממש מדהים ומרגש!
הודעה זו נכתבה על-ידי SweetY בתאריך: 14.11.06 - שעה: 17:44:46
|
אלאיסטרררר מזה אף אחד לא רואה???
הודעה זו נכתבה על-ידי Adi_Dosh בתאריך: 15.11.06 - שעה: 12:55:11
אף אחד לא שם לב שזה שיר מפחיד?!?!? רעות מאיפה זה בא לך הקטע הזה לכתוב דבר כזה??? כאילו זה מצמרררררר
|
וואו מטורף מה שכתבת,זה מדהים אבל קרה משו!?!?!....
הודעה זו נכתבה על-ידי סמנתה בתאריך: 16.11.06 - שעה: 20:35:21
|