הסתובבתי והתחלתי ללכת
כל כמה זמן הסתובבתי לבדוק איך דברים השתנו
ולא ציפיתי שכ"כ...
נפצעתי
היא דקרה אותי
היא לא הוציאה את הסכין
היא סובבה את הסכין
אני מדממת
אני עם כולם אבל לבד
כולם איתי אך לא רואים אותי
הכאב רודף יום וליל
אני לא מצליחה להירדם
בלילה הדמעות מרטיבות את הכרית
וכבר העננים בוכים איתי
חורף,קר ובלב בכלל לא חם
אין מי שיחמם וירגיע
אין לי תמיכה ועזרה
אני מרגישה בודדה
אף אחד לא מבחין איך השמחה אבדה כליל
איך במקום
הכאב והצער ממלאים את הגוף
הלב והנפש אינם עומדים בזה יותר
הגוף חלש
העיניים אדומות
הידיים רועדות
הקול אינו נשמע
ואני
איני ניראת.