שלום לכולם.
היום ב12 עליתי למטוס יחד עם בערך 300 תלמידים, לטיסה 1151,מפולין לישראל.
אחח ההרגשה הזאת,ההרגשה להיות בארץ,בחיים לא הייתה לי ככה,
הייתי כבר הרבה בחו'ל,אבל ככה בעוצמה להיות בארץ בחיים לא היה לי כ'כ רצון.

לפני שטסתי אמרו לי שזאת טיסה שאח"כ משנה את כל השקפת החיים שלך ואת המחשבות שלך,ואני אמרתי נכון אבל לא חשבתי שזה יהיה ככה עליי..טעיתי !

זה שינה לי את המחשבה על החיים,על זה שיש לנו הכל ואנחנו כ'כ מפונקים ורוצים עוד ועוד..ראבק היו שם אנשים שלא היה להם,בקושי משהו ללבוש על עצמם..בגדים שגדולים עלהם שמביאים להם שבכלל לא שלהם..נעליים מעל המידה שלהם.קווררר אחח כמה קווררר ועם שכבה אחת של בגד דק..


אי אפשר בכלל לתאר את זה,גם אם נרצה לא נוכל.

המורה שלי דיבר איתנו היום ואמר לנו עכשיו כששואלים אתכם את השאלה:
היית במיידנאק\אושוויץ\בירקניו\טרבלינקה\חילמנו..ועוד ועוד.
התשובה שלי..היא כן !

ואני גאה בזה שהלכתי לייצג את המדינה שליי עם דגל מורם שם בכל הערים האלה,בארץ האפלה הזאת שכולה קבר אחד גדול..
שהם יראו את זה אותם 6,000,000 יראו שאנחנו כאן לא שוכחים אותם ,
וצועדים שם בגאווה ובאהבה.

אנשים שלא הבינו..שחיו שם כמו מלכים עם הכל..כסף ,בית ,חיים מאושרים..
הכל התנפץ בבת אחת !
בלי להבין למה..שלי שום סיבה.אה בעצם יש סיבה..הם יהודים.

צריך להבין את המשמועות של דגל ישראל..מגן דוד.
האנשים האלה התחננו לחופש,לנשימה,לזוז קצת ממקום למקום..בוא נעזוב את זה..
כל מה שבאמת הם רצו זה המשפחה שלהם וקצת אוכל..
וגם את זה הם לא קיבלו..
כמה אכזריות,באמת שאי אפשר להבין את זזה.
זה כבר לא אכזריות זה משהו בלתי נתפס.לא הגיוני.


'אני יכולה להבין את האנשים שמכחישים שואה,
כי כשאני יושבת פה בן כל האבנים שיש בטבלינקה שכל אבן זאת עיירה..17,000 אבנים..אני לא מבינה איך אפשר לעשות משהו כ'כ אחזרתי..לא אחד,לא שתיים..6,000,000 :( אופ אני לא קולטת את זה..
אבל זה באמת קרה..זה קרה ..כמה שזה הזוי לא נתפס,
אנחנו צריכים להיות גאים במדינה שלנו,בדגל שלנו,בעצמנו ולזכור ולא לשכוח את אותם האנשים שמסתכלים עלינו עכשיו מהשמיים וכ'כ שמחים שלא שוכחים אותם וכ'כ מקנאים בנו באיך שטוב לנו'.

טוב כתבתי מספיק למרות שזה כלום ממה שיש לי באמת בראש.

מקווה שתפנימו משהו.

באהבה הודיה (:

כנראה שצריך באמת לעבור את זה כדי להבין....

גם אני כתבתי יומן מסע אבל די קשה לי לשתף=\

פולין זה מסע שגם משנה השקפות אבל גם מחזק את האופי היהודי של כל אחד כי כל מי שנוסע לשם נוסע בראש מורם... המסע הזה גם מראה שצריך להפסיק את השנאה בתוך העם שלנו כי אם השנאה הזאת תמשיך העם היהודי יתפרק והתוצאה לא תהיה טובה...
ודרך אגב יש כאלה שואמרים בשביל מה לשלם כסף וליסוע בשביל לבכות?
זה דבר שהוא לא נכון כי בתור אחד שהיה שם למרות כל המראות הקשים של המחנות ובורות ההריגה אני אישית מאוד נהניתי שם...
הודיה מקווה שנהנית שם ולכל האחרים המלצה שלי תיסעו

משום שכל מי שאני מכיר שנסע, אמר לי את זה
ואני, לא טסתי עדיין במשלחת לשם וכנראה גם לא אטוס.

מסיבות כאלו ואחרות אני לא יכול לטוס לפולין, ואני ממש מתחרט על זה...:(
אני רוצה לחוות ולהרגיש את מה שאתם חוויתם והרגשתם...ועדיין מרגישים...

בכל מקרה, התגעגעתי...ואני שמח לדבר איתך שוב אחרי כל הזמן הזה...