כמה זה טוב שככה זה רע ,
מתהלכת יחפה על המים כי כמה חשוב ,
שהזמן קצת עובר לחיות זה בחירה ,
לא למות באיזה בור כמו עכבר רקוב ,
ושהקיץ מגיע אז נשטפים עם הרוח ,
והנה את שוב הולכת לשם את רוצה קצת לנוח ,
ומי זה שאומר לך שהכול יסתדר ,
ומי הגבר הזה שאמר לך שכמה שזה רע ככה טוב יותר ,

כשהחום ידפוק על החלון ויבקש להיכנס ,
את תשבי ותחכי לו שם לבד בזמן שהכול ייהרס ,
משוגעת נירוטית אולי מעט מסוממת ,
זה הריח של הקיץ שעושה אותך קצת מאושרת ,

כמה זה מאוס שככה זה בא ,
את היית יושבת על הכסא בחדר לא מוציאה מילה ,
מוכרת את השקט של עצמך ,
זה תמיד עבד בספרים הישנים שקראת ,
קצת כואב לך ומה זה משנה כבר בגילך ,
להיות או לא להיות בבת אחת ,
ומי זה שעומד על יד הדלת כשהקיץ מתקרב ,
כי כמה שרחוק ככה הכי קרוב ללב ,

כשהחום ידפוק על החלון ויבקש להיכנס ,
את תשבי ותחכי לו שם לבד בזמן שהכול ייהרס ,
משוגעת נירוטית אולי מעט מסוממת ,
זה הריח של הקיץ שעושה אותך קצת מאושרת .

אבל קצת עצוב :|

כי לפי מה שהבנתי, מהשורות האלו:

אאדוםםכמה זה מאוס שככה זה בא ,
את היית יושבת על הכסא בחדר לא מוציאה מילה ,
מוכרת את השקט של עצמך ,
זה תמיד עבד בספרים הישנים שקראת ,
קצת כואב לך ומה זה משנה כבר בגילך ,
להיות או לא להיות בבת אחת ססוףף

שהעבר שלה לא היה כל כך טוב.
אח"כ אמנם זה משתנה:

אאדוםם שהזמן קצת עובר לחיות זה בחירה ,
לא למות באיזה בור כמו עכבר רקוב ססוףף

אבל לא יודע בכל זאת זה נראה לי די עצוב :\