לקחת לך תרמיל והלכת לחפש
היית אז כבר ילדה גדולה בתוך הפרדס
מרחוק נשמעו הדי ההר הגדול
היית רואה אותו כל בוקר מבעד לחלון
לשתוק או לדבר להקיא הכל
איך שהגלגל אז הסתובב לו בכל תקתוק שעון

דברים שהיו שם ואינם יותר
אנשים ששכחת ולא רצית להזכר
גינה ריקה מול השכונות הישנות
היית כבר ילדה גדולה בים של דמעות

לקחת לך תרמיל ולא חזרת אף פעם
למליחות של פניךך התלווה הרעם
את זוכרת איך הוא הכה שם כל פגיעה
ואת נפלת וצללת אל הדממה
הנה הם חוזרים ואת אינך
הנה תקתוק השעון מחפש את דמעתך

דברים שהיו שם ואינם יותר
אנשים ששכחת ולא רצית להזכר
גינה ריקה מול השכונות הישנות
היית כבר ילדה גדולה בים של דמעות....